נשים ומחלות לב
לפני מספר שנים חל שינוי בגורם תמותה מס' 1 בארץ : מחלת הסרטן תפסה את מקומם של המחלות הלבביות. לשינוי היו מספר סיבות, אבל המשמעותית מכולן היא העלייה במודעות הציבורית למחלות לבביות ובהיכרות עם התסמינים לאירוע לבבי. לאלו מתווספת התפתחות הרפואה הקרדיולוגית עם טיפולים יעילים בשלב ראשוני והגדלת השימוש בתרופות.
גם המספרים התחילו לשקף נתונים חיוביים: כ-25,000 ישראלים ללא הבדל מגדרי אמנם מאובחנים מדי שנה כסובלים מהתקף לב ברמות שונות, אבל שיעור התמותה צנח משמעותית מ-30% ל-2% עד 3% בלבד. עם זאת מחלות לב עדיין נתפשות כמחלות גבריות. נשים, כך מסתבר, לא מייחסות חשיבות גבוהה מדי לתסמיניים הנלווים למחלות לב ומפרשות אותם כתסמיני השגרה העמוסה.
מהי בעצם מחלת לב?
"מחלות לב" הן שם כולל למחלות שניתן לחלק לשניים: מומי לב מולדים ומחלות המתפתחות במהלך החיים. מחלת הלב הנרכשת הנפוצה ביותר היא מחלת הלב הטרשתית, שנחשבת לאחד הגורמים המובילים למה שמכונה "התקף לב" – מצב בו אחד העורקים המספקים דם ללב (העורקים הכליליים) נחסם וגורם למוות של תאי שריר הלב. מחלות לב נוספות שנמצאות ברמת סיכון גבוהה ודורשות השגחה רפואית צמודה, הן מחלות מסתמיות או הפרעות בקצב הלב. כל אחת מהן תורמת לעלייה בתחלואת הלב ולאי ספיקת הלב.
מהם הגורמים למחלות לב?
רוב חולי הלב שמתאשפזים בבתי החולים בישראל סובלים לפחות מאחד מגורמי הסיכון הבאים: לחץ דם גבוה, סוכרת, עודף שומנים בדם, עישון או רקע משפחתי הקשור למחלה.
80% מקרב החולים שלקו בהתקף לב מתחת לגיל 50 הם מעשנים ומעשנות כבדים/ות. הפסקת העישון, גם לאחר שנים רבות של עישון, מהווה תרומה משמעותית וחשובה לירידה בסיכון לתחלואה.
האם לנשים יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב?
למרות שבמשך שנים מחלות לב יוחסו בעיקר לגברים, 1 מתוך 2 נשים תסבול ממחלת לב במהלך חייה כש 1 מתוך 3 נשים עלולה למות ממנה. בתקופה האחרונה חלה התקדמות משמעותית במניעה ובטיפול במחלות לב בקרב נשים, אבל הנתונים עדיין מהווים סכנה עבורן לעומת הגברים. הסיבות לכך הן: מודעות נמוכה למחלות לבביות והסכנות של מחלות והתקפי לב בקרב נשים בהשוואה לגברים וכן היכרות נמוכה עם התסמינים השונים בקרב נשים.
קיימים הבדלים גדולים בין נשים וגברים בסימפטומים המעידים על התפתחות מחלות לב טרשתית כלילית:
בקרב גברים מופיעים כאבים טיפוסיים בחזה. בקרב נשים, התחושה היא לעתים קרובות של עייפות, קוצר נשימה, כאבים בלסתות ואי נוחות כללית בפלג הגוף העליון. המודעות הנמוכה מיוחסת גם לנשים עצמן וגם לצוותים הרפואיים המטפלים בנשים ושלא תמיד מזהים את הסימפטומים הייחודים של מחלת לב כלילית חסימתית בקרב נשים. עובדה זאת מביאה להגעה מאוחרת של הנשים לבית החולים, לאבחון מאוחר של המחלה גם בחדר המיון ואיחור במתן טיפול מציל חיים כתוצאה מכך (בהשוואה לגברים).
בנוסף, הבדיקות המתבצעות על נשים נמצאו פחות יעילות בשל תגובתיות לא תקינה של העורקים הכליליים הראשיים ופעילות לא תקינה של כלי הדם הקטנים יותר מאלו של הגברים.
תחזיות עתיד צופות המשך עלייה בשכיחות מחלות לב כליליות בקרב נשים וגברים כאחד, לאור הזדקנות האוכלוסייה ומגיפות של השמנת יתר, סוכרת , יתר לחץ דם ועישון.
מהו "התקף לב נשי"?
לפי נתוני המרכז לבריאות לב האישה, מספר הגברים שאושפזו בשנים האחרונות בבתי חולים בישראל כתוצאה מהתקף לב, גבוה בהרבה ממספר הנשים. מלבד השוני המגדרי בסימפטומים בין גברים ונשים, גם סוג התקף הלב בקרב נשים שונה מאשר אצל הגברים: נשים סובלות משחיקה (ארוזיות) ברובד הטרשתי ופחות מחסימה בעורקים הכליליים. לעומת זאת, נשים סובלות בשכיחות גבוהה יותר מחוסר אספקת דם (איסכמיה) לשריר הלב. הסיבה לכך היא ככל הנראה, שלנשים כלי דם קטנים יותר. אם לא די בכך הרי ששיעור התמותה לאחר התקף לב חריף גבוה כמעט פי 3 בקרב נשים מאשר בגברים.
מהם התסמינים להתקף לב?
חלק מהתסמינים המעידים על התקף לב בקרב נשים עלולים להיתפש בטעות, גם בקרב רופאים ורופאות, כסממנים של לחץ ותשישות יומיומית. אם חווית שניים או יותר מהתסמינים המופיעים מטה ובפרקי זמן של למעלה מ-5 דקות, מומלץ לפנות למיון בהקדם האפשרי:
- כאבים / לחץ / תעוקה או אי נוחות באזור החזה
- כאב בגב העליון, בצוואר, בלסת, או בקיבה או כאבים בזרוע אחת או בשתיהן
- קוצר נשימה או קושי בעת נשימות עמוקות
- חיוורון המלווה בתחושת בזיעה קרה
- צרבת
- עייפות יוצאת דופן ללא סיבה נראית לעין
- נדודי שינה
- עילפון
- בחילות או הקאות
- סחרחורת
חשוב לזכור: לעתים, רק אחד מהתסמינים יכול להעיד על התקף לב. כמו כן, מומלץ לשים לב על הופעתם באופן לא אחיד – מה שיכול להעיד על התקף לב. במקרה של חשד להתקף לב יש להזעיק בדחיפות לניידת מד"א 101
מהו ההבדל בין התקף לב לדום לב?
דום לב הוא מצב חירום רפואי בו קיימת הפסקה מוחלטת בפעילות הלב וכפועל יוצא, הפסקה מידית של זרימת הדם בגוף. הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הוא אוטם בשריר הלב (התקף לב) שמוביל להפרעות בקצב הלב. כתוצאה מאותן הפרעות, קיים סיכון שהלב יחדל לפעום באופן מידי ויגרום לסכנת חיים.
דום לב שמוביל למוות פתאומי אצל אנשים צעירים הוא נדיר מאוד. ב-65% מהמקרים שהסתיימו במוות התגלה רקע של בעיות לב שהובילו לאי סדירות בקצב הלב ולתופעה המכונה "פרפור חדרים".
אחת האפשרויות לדום לב היא קריעה פתאומית של משטח עורק לבבי כתוצאה מלחץ ולהיווצרות של קריש דם. מדובר באירוע ששכיח יותר בקרב נשים בהיריון או נשים לאחר לידה ובמקרים רבים הוא מיוחס למתח נפשי גבוה או למאמץ פיזי קיצוני. בנוסף, הוא עלול להופיע אצל נשים עם מחלות אוטואימוניות כמו זאבת או לייפת (סקלרודרמה)
מתי לחשוש מדום לב?
התעלפות לא מוסברת (סינקופה) במהלך פעילות גופנית או מאמץ פיזי, עשויה להעיד על בעיה בלב. כמו כן, לנשים בעלות היסטוריה משפחתית של מוות קרדיאלי פתאומי או מוות לא מוסבר לפני גיל 50 מומלץ לה להתייעץ עם קרדיולוגית
מהם גורמי הסיכון למחלות לב?
יש לא מעט גורמים לתחלואת הלב וכלי הדם המובילים אליו. חלקם לא ניתנים לשליטה כמו: גיל, מגדר ותורשה, אבל את רובם ניתן לאזן על ידי הגברת המודעות והיכרות מוקדמת עם גורמי הסיכון ובטיפול תרופתי מותאם.
אז מה הם גורמי הסיכון למחלות לבביות ?
מחלות לב בקרב נשים, מתפתחות בדרך כלל בגיל מאוחר יותר לעומת גברים. אישה בגיל הפוריות מוגנת יחסית יותר מגבר, לכן גיל המעבר מהווה גורם סיכון. הגיל הממוצע להתקף לב של אישה בישראל הוא 72, לעומת 65 אצל גברים. נדיר מאוד למצוא אישה שאיננה סוכרתית ושאיננה מעשנת אשר חוותה התקף לב לפני גיל המעבר. עם זאת, נשים הלוקות בהתקף לב בגיל מבוגר חשופות לסיכון תמותה גבוה יותר, בהשוואה לגברים בני אותו הגיל.
אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלת לב טרשתית הוא העישון. עישון מעלה פי שלושה את הסיכון לאוטם שריר הלב ומהווה גורם מרכזי למוות פתאומי. הניקוטין גורם לכיווץ העורקים הכליליים ובכך מגדיל את הסיכוי להיווצרות קריש דם בעורק. אך לא רק עישון מסוכן אלא גם חשיפה לעשן ( עישון כפוי/פאסיבי ) מהווה גורם סיכון לתחלואה ממחלת לב כלילית .העישון מסוכן במיוחד למי שכבר נמצאות בסיכון גבוה למחלת לב עקב גורמי סיכון נוספים. עישון ועישון כפוי כאחד מהווים סיכון מוגבר לחלות גם בסרטן הריאות ובמחלות ריאה כרוניות. למרות שנשים מעשנות פחות מגברים, מספר מועט יותר של סיגריות מעלה את הסיכון שלהן לעומת גברים המעשנים כמות גדולה יותר.
חולי סוכרת נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר למחלת לב. אצל חלק מהחולים יופיעו גם לחץ דם גבוה והיפרליפידמיה (רמות שומנים גבוהות בדם). במצב כזה השינוי באורח החיים הוא הכרחי וחיוני לא רק לאיזון רמות הסוכר בדם, אלא גם לאיזון מדדים נוספים ולשמירה על בריאות הלב. חשוב לציין שנשים סוכרתיות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאשר גברים סוכרתיים ללקות בהתקף לב.
עודף משקל והשמנת יתר עלולים לגרום לסוכרת , יתר לחץ-דם, רמת כולסטרול גבוהה ולהתפתחות מוקדמת של מחלת לב וכלי דם. השמנת יתר שכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. בנוסף נשים עם משקל עודף והשמנת יתר יש סיכוי גבוה יותר לחלות בסוכרת ובמחלות לב מאשר לגברים עם עודף משקל והשמנת יתר.
לחץ דם שעולה ונותר גבוה למשך זמן מה נחשב למסוכן ומעיד על עבודה מוגברת של הלב. הערכים הרצויים בגבולות הנורמה הם: 80 על 120. חשוב להדגיש שמדידה אחת/חד פעמית של חץ דם המציגה תוצאה גבוהה לא מהווה סימן מאיים, אבל אם הערך נותר גבוה למשך מספר מדידות, יש לעקוב אחריו ולטפל בו. יתר לחץ דם עלול להוביל לאי ספיקת לב, למחלת כליות או שבץ.
ערכים גבוהים בדם של טריגליצרידים, של כולסטרול LDL וכולסטרול כללי, או כולסטרול HDL- נמוך מהווים גורם סיכון למחלת לב טרשתית. נשים הסובלות מערכים אלו נמצאות בסיכון להתפתחות טרשת עורקים שעלולה להוביל להתקף לב ושבץ.
אורח חיים היושבני וחוסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון למחלת לב כלילית בקרב נשים וגברים כאחד. השפעתם השלילית על חיוניות הגוף היא גבוהה ומתבטאת במספר היבטים : עליה בלחץ הדם הכללי, ירידה בתפקוד כלי דם פריפריים (כלי דם המובילים דם לרגליים), ירידה ביכולת התרחבות כלי הדם והרס התאים שבונים את כלי הדם. הם גם משפיעים על ירידה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם), יצירת פרופיל שומנים לא תקין בדם, עליה בריכוז טריגליצרידים, כולסטרול כללי וכולסטרול LDL וירידה בכולסטרול HDL ועוד. אנשים המבלים את רב או כל זמנם בפעילויות יושבניות נמצאים בסיכון תמותה גבוה יותר בהשוואה לאנשים פעילים. מחקרים מצביעים על כך שנשים פעילות פחות מגברים ולכן נמצאות בסיכון מוגבר.
לתזונה מאוזנת יש משקל משמעותית בשמירה על בריאות הלב. תזונה ים תיכונית המורכבת ממגוון ירקות ופירות, שמן זית, שומנים מן הצומח ופחמימות מלאות, היא זו המומלצת לעומת אכילת פחמימות פשוטות ושומנים מן החי. תזונה המבוססת על פחמימות פשוטות ושומנים מן החי מהווה גורם סיכון ועלולה להשפיע על פרופיל השומנים בדם ועל התפתחות מחלת הסוכרת.