העידן המודרני הביא אתו ברכה במגוון תחומים. בני האדם החלו לפרוח בתעשייה, בתרבות, ביצירת מזון ובעזרת האינטרנט העולם מתקדם בצעדי ענק בכל רגע נתון. אבל בכל ברכה יש גם צדדים מורכבים יותר. בתקופה זו – בה המידע נגיש במיוחד וכולנו חשופות לרשתות החברתיות ולחיים סביבנו בצורה אינטנסיבית, דווקא הבדידות והבידוד החברתי הפכו להיות משמעותיים הרבה יותר. הקשרים האנושיים הפכו להיות שטחיים יותר ובני האדם מרגישים בודדים מתמיד, עד כדי כך שבמדינות שונות בעולם כמו יפן ובריטניה, ישנו שר מיוחד בממשלה לענייני בדידות. ומהי ההשפעה שיש לאותה בדידות עלינו? מסתבר שמעבר לצד הנפשי, גם מבחינה פיזית ישנן השפעות משמעותיות שצריך וכדאי לשים לב אליהן. 

מבינים את ההגדרות 

בידוד ובדידות ומה שביניהם 

בידוד חברתי הוא מצב שבו לאדם אין כמעט קשרים חברתיים סביבו. מדובר על מצב אובייקטיבי שיכול לנבוע ממספר סיבות כמו חוסר בחברה, מיעוט אנשים באזור המגורים או אפילו חוסר עניין בכך. בדידות לעומת זאת היא מצב סובייקטיבי – לאדם יש מערכות יחסים בחייו, אך הן לא מספקות לו את התמיכה והאמון שהוא זקוק להם, כך שלמרות הקשרים האנושיים סביבו הוא מרגיש לבד. למרות ההבדלים, צריך להבין כי שני המצבים יכולים להותיר אחריהם השפעות שונות על בני האדם החווים אותן. 

מה הסיבות לבידוד ובדידות בשנים האחרונות?

התקדמות הרפואה ומערכות הבריאות בעולם גרמו לכך שמספר הקשישים עולה. במספרים, מדובר על שילוש של אוכלוסיית הקשישים מעל גיל 60 ברחבי העולם ב-70 השנים האחרונות. ככל שהגיל עולה, הסיכוי לחוות בדידות ובידוד עולה גם כן. בנוסף על כך, שיעור הגירושים המטפס בהתמדה תורם גם הוא לתחושות הבדידות. גולת הכותרת היא הרשת ששינתה לחלוטין את הקשרים האנושיים של כולנו וכך, למרות שתמיד ניתן למצוא עם מי לשוחח, הקשרים אינם עונים על הצורך האנושי ורבות מאיתנו נאלצות להתמודד עם בידוד חברתי. 

ועד כמה זה מסוכן? 

כדי להיות בטוחים, חוקרים אמריקאיים אספו 148 מחקרים שנערכו על נושא הבדידות והבידוד החברתי, עם למעלה מ-300,000 נבדקים ונבדקות והתוצאות היו מבהילות. נכון שעישון נשמע לכן מסוכן? ומה לגבי צריכה קבועה של אלכוהול בכל יום? המסקנה אליה הגיעה המחקר היא שבדידות ובידוד חברתי מעלים את הסיכון לתמותה ממש כמו עישון של 15 סיגריות ליום או צריכה של 6 משקאות אלכוהוליים על בסיס יומי! ובמחקר לא עצרו שם. מסתבר שבדידות ובידוד מעלים את הסיכון לתמותה יותר מאשר השמנה וחוסר פעילות גופנית!  בבדיקה מעמיקה נוספת, הסתבר כי בידוד, בדידות חברתית ומגורים לבד מעלים את הסיכון לתמותה ב-25%-30%. נתונים כאלו הופכים את הנושא למשמעותי מאוד עבור כולם, ללא יוצא מן הכלל. 

המחלות עליהן אנחנו מדברות

העלאת סיכויי התמותה היא משמעותית, אבל ממה עלולים הבודדים והמבודדים לסבול? מכינות אתכן מראש, הרשימה מדאיגה. בואו נתחיל ממחלות קרדיווסקולריות כמו מחלות לב ואירועי שבץ. בדידות ובידוד הוכחו כמעלות סיכון למחלות אלו ב-30% ולעיתים אפילו קצת יותר! גם יתר לחץ דם מצטרף לרשימה והבדידות עלולה להעלות את הסיכון, עד כדי כך שהפער בין האוכלוסייה הנבדקת הבודדה ביותר לזו שלא הייתה בודדת עמד על 15 מ"מ כספית במדידות שונות לאורך שנים! ואנחנו ממשיכות. במחקר שנערך על קופות מסוג מקוק סרטנים, נמצא כי קופות שהיו בכלובים לבד לאורך זמן, התמודדו עם טרשת עורקים קשה בהרבה בהשוואה לקופות שחיו על אותה דיאטה אך היו בחברה באותן השנים. 

שינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים 

בידוד ובדידות יכולים להיות מסוכנים גם בפן הנפשי, שתורם כמובן גם הוא לפן הגופני. רק דמיינו את עצמכן כשאתן בודדות או מרגישות לבד. העצבות מתחילה להתגנב פנימה, החרדה לפעמים מגיעה גם כן – וכל אלו ביחד הופכים למתכון בטוח לקושי נפשי ופיזי כאחד. מחקרים לאורך ההיסטוריה בדקו ומצאו כי בדידות ובידוד מורידים את איכות השינה, מגבירים את הסיכוי להתמודד עם חרדה ודיכאון, מפריעים לביצוע פעילות גופנית ומעלים את הסיכוי לבצע פעולות שאינן בריאות כמו עישון. 

 ומה עם מערכת החיסון? 

מערכת החיסון נועדה לשמור עלינו ממחלות, להגן על הגוף ולגרום למצבי דלקת מבוקרים כדי להתגבר על קשיים איתם הגוף מתמודד. אם תשאלו כל אחת ברחוב, האם בדידות תשפיע על פעילות מערכת החיסון? קרוב לוודאי שהיא תחשוב שלא, אבל המציאות מוכיחה אחרת. הבדידות והבידוד החברתי גורמים לגוף לייצר ביתר חלבונים המגבירים את הפעילות הדלקתית, ודווקא מדכאים את פעילות מערכת החיסון כנגד חיידקים ווירוסים. כך יוצא, שמישהי ששרויה בבדידות עלולה להתמודד גם עם מצבים דלקתיים וזיהומים, כך שהברק יכה פעמיים באותו המקום. 

הדברים שניתן לעשות ולשנות 

אחרי שביססנו את ההבנה שבידוד חברתי ובדידות מצריכות תשומת לב מיוחדת ומחשבה, הנה כמה דרכים מוכחות איתן להתמודד עם המצב הקיים. רצוי לנסות ולהבין מהיכן נובעת תחושת הבדידות ולהתמודד אתה. ניתן לעשות זאת על ידי הגדלת ההזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים, פתיחת מסגרות חברתיות ייעודיות לנושא ואפילו ללמד (גם מבוגרות!) איך לשפר את הכישורים החברתיים שלהן. כל אלו יכולים לטפל בשורש הבעיה ולנסות ולמנוע את המחלות אותן הזכרנו למעלה. 

טיפולים תרופתיים לבדידות? 

זה אולי נשמע מצחיק ועתידני, אבל חלק מהרופאים מנסים להציע חלופות תרופתיות לעזרה במצבי בדידות ובידוד. אחת ההמלצות היא לנסות ולבדוק מתן של אוקסיטוצין. האוקסיטוצין ידוע בתור "הורמון האושר" הוא משתחרר בזמן הלידה וכן בעת הנקה ומסייע להפחתת פעילות דלקתית בגוף, לשמירה על בריאות כלי הדם ולהפחתת נזק חמצוני. עם זאת, חשוב לציין כי יש עוד מחקר רב לעשות לפני שיאושר לתת אוקסיטוצין כתרופה רשמית לבדידות. 

קיימות הצעות נוספות, אולם גם הן עדיין ברמה המחקרית ואף אחת מהן אינה מומלצת עדיין כתרופה רשמית. 

לסיכום, נסו לזכור שבידוד חברתי ובדידות יכולים להשפיע על הגוף והנפש ולגרום לנזקים בריאותיים של ממש. בדקו האם יש סביבכן מישהי או מישהו שמרגישים כך ונסו לעזור על ידי יצירת קשר אנושי. ואם אתן אלו שמתמודדות עם בדידות, מוזמנות ליצור קשר! 

בהצלחה, בריאות והרבה קשרים משמעותיים!