הלב, המגדר ומה שביניהם

נסו לשבת ולדמיין תרחיש קצר. מטופל מגיע לבית החולים, הוא מתלונן על כאבים בחזה, נראה מעט חיוור וקצת מבוהל. הרופאה מזנקת עליו, האח מביא את מכשיר האק"ג ומיד מתחילים לנהל מצב לבבי בדיוק כמו שכתוב בספרים. יכול להיות שהמכשיר ידגים אוטם לבבי והחולה יובהל לחדר הצנתורים וחייו יינצלו, סוף טוב הכול טוב. עכשיו, נסו לחזור אחורה ולדמיין את אותו התרחיש, אבל הפעם החליפו את המטופל במטופלת. כל השאר צריך להישאר בדיוק אותו הדבר, נכון? לפי מחקר ענק שפורסם ממש לאחרונה במגזין הלב האמריקאי הטיפול יהיה קצת שונה, והמעט הזה יכול להיות משמעותי עבור תוצאות הטיפול.

אוטם לבבי – זווית מגדרית

נתונים מספריים

בארה"ב מתפרסם מדי כמה שנים דו"ח המכיל בתוכו את סיבות המוות הנפוצות ביותר בקרב האוכלוסייה האמריקאית. בכל הדו"חות האחרונים, הסיבה השכיחה ביותר לתמותה, אצל גברים ונשים כאחד, הייתה מחלות לבביות. אבל אם רוצים לבדוק את ההבדלים בין גברים לנשים, איך אפשר לעשות את זה בצורה מעמיקה? טוב ששאלתם. במחקר הענק שכתבנו עליו למעלה, בחנו 56 (!) מחקרים מרחבי העולם, בהם נלקחו הפרטים על מטופלים שהגיעו עם אירוע לבבי. התוצאה? 705,198 נחקרים, כאשר 31% מתוכם היו נשים. מספרים מרשימים שבהחלט יכולים להביא למסקנות משמעותיות.

מי נכלל במחקרים?

כדי לנסות ולצמצם אפילו יותר את שדה המחקר, החליטו לבחון רק את המטופלים והמטופלות שהגיעו עם אירוע לבבי הנקרא STEMI. מסכן חיים . המושג אולי נשמע מסובך, אבל  קל להסבר יכול זהו אוטם של אחד מהעורקים המזינים את הלב, כאשר ניתן לראות סימנים לחסימה הזו בתרשים האק"ג הנמצא בכל מיון ומרפאה. מאות האלפים שנכנסו אל המחקרים הללו יכלו לתת תמונת מצב מגדרית ברורה על הנושא הנחקר.

ומה הקשר למדדי איכות?

ברחבי העולם וגם בישראל, אחד ממדדי האיכות החשובים ביותר לבית החולים הוא הזמן מרגע הגעת מטופל עם STEMI ועד לכניסתו לצנתור. מאחר וכל רגע הוא קריטי במצב זה, נקבע כי יש צורך בזמן מקסימאלי של 90 דקות בין הגעת המטופל או המטופלת אל חדר המיון עם STEMI ועד כניסתו לחדר הצנתורים. לאור העובדה שמדובר על קריטריון במדדי האיכות וחשיבות הנושא, כמות המחקרים לא מפתיעה במיוחד, אך התוצאות דווקא מעוררות תדהמה.

גברים מול נשים – הנתונים שלא תוכלו להישאר אדישים אליהם

נתחיל בנתון הבסיסי ביותר. הסיכון של נשים למות מאירוע של STEMI גבוה מזה של גברים עם אותו האירוע בדיוק. לפני שהכעס עולה, חשוב להבהיר שיש כמה נתונים נוספים שחשוב לקחת בחשבון. נשים שהגיעו לבית החולים עם אירוע של אוטם לבבי היו מבוגרות יותר וגם סבלו יותר ממחלות נוספות כמו סכרת, יתר לחץ דם ואירועי שבץ קודמים. לאור הנתונים הללו, היה ניתן להסיק כי אחוזי התמותה שלהן יהיו גבוהים יותר – כי הרי הן חולות יותר! אבל צריך לזכור שיש נתונים נוספים שיש להתחשב בהם. גברים מעשנים יותר ויש להם היסטוריה רבה יותר של אירועים לבביים קודמים. לאחר חישוב כל הנתונים הללו ולקיחתם בחשבון, התמותה של הנשים עדיין גבוהה יותר, ולמה זה כך?

זמני ההמתנה ארוכים מהרגיל

אחד הפרמטרים שנבדקו במחקרים השונים הוא כמה זמן לקח לצוות הרפואי לגשת בפעם הראשונה אל המטופל או המטופלת. עצוב לגלות, אבל בממוצע, הצוותים הרפואיים ניגשו למטופלות 42.5 דקות מאוחר יותר מאשר אל המטופלים.

דברנו מקודם על מדד האיכות שבודק כמה זמן לוקח להכניס מטופלים מרגע הגעתם אל בית החולים עם אירוע לבבי אל חדר הצנתורים. במחקרים בחנו גם את זה וגילו שבממוצע, נשים נכנסות מאוחר יותר ב-4.9 דקות אל חדר הצנתורים מרגע הגעתן לבית החולים, בהשוואה לגברים.

לדעת לקרוא את הסימנים

אירועים לבבים אצל נשים יכולים להיות בעלי הסתמנות יוצאת דופן, ולאו דווקא כאבים לוחצים בחזה. ההסתמנות יכולה להיות בדמות כאבים בכתף, כאבי שיניים ואפילו עייפות קשה. הסימנים הללו יכולים להיות מאוד כלליים בעולם הרפואה, אבל הבנה וידיעה שאירועים לבביים יכולים להיראות שונה אצל נשים, יכולה גם היא להיות משמעותית ביחס לזמן הטיפול ולהתייחסות של הצוות הרפואי לתלונות של מטופלות.

ומה לגבי הטיפול עצמו?

פרוטוקול הטיפול באירוע של STEMI כולל גם טיפול בתרופות נוגדות טסיות שאמורות לסייע כנגד המשך תהליך הקרישה בתוך כלי הדם וכמובן את ביצוע הצנתור עצמו. חשבתם שפה תהיה לכם הפתעה נעימה? צר לנו לאכזב. מבחינת הנתונים ניתן לראות כי נשים מקבלות פחות צנתורים וגם פחות תרופות נוגדות טסיות מהמטופלים הגברים, אף על פי שמדובר על פרוטוקול טיפולי זהה.

הדרך הנכונה לקרוא את הנתונים

השורה התחתונה חשובה במיוחד, והיא שיותר נשים מסיימות את חייהן לאחר אירוע של STEMI בהשוואה לגברים. עם זאת, חשוב לזכור שהעובדה שנשים מגיעות למצבים של אירועים לבביים חולות יותר ומבוגרות יותר משפיעה גם היא. אבל, לאחר שקלול של כל הנתונים ביחד, נמצא כי לעובדה שנשים מקבלות פחות צנתורים, ממתינות זמן רב יותר לטיפול רפואי ומתעכבות יותר בדרך לחדר הצנתור – יש גם השפעה מכרעת.

מה אפשר לעשות?

זה הזמן להעלות מודעות! שתפו את הנושא הלאה, העבירו את המידע לעוד נשים וגברים ואולי נצליח לבצע שינוי תודעתי. אם בזכות הקריאה והשיתוף, תגיע אישה אחת אל חדר המיון ותקבל את טיפול מהיר ונכון יותר בזכות השיתוף של כולנו, אנחנו את שלנו עשינו!

זה הזמן שלנו לחיות את השינוי ולהעלות אותו אל פני השטח. 2021 יכולה להיות נקודת המפנה, ואתן ואתם חלק משמעותי בעזר שיתוף פשוט של מידע מציל חיים.

נכתב על ידי אריאל רוז'יצקי, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, סטאז'ר בבית החולים שערי צדק. 

Meta-Analysis of Gender Disparities in In-hospital Care and Outcomes in Patients with ST-Segment Elevation Myocardial Infarction 2021

Tayyab Shah, Ido Haimi, Yiping Yang, Samantha Gaston, Roy Taoutel, Sameer Mehta, Hyon Jae Lee, Robaayah Zambahari, Andreas Baumbach, Timothy D Henry, Cindy L. Grines, Alexandra Lansky, Daniela Tirziu

10.1016/j.amjcard.2021.02.015The American Journal of Cardiology

אהבתם את המאמר? שתפו עוד קוראים

קרן גרינברג, מנהלת פרויקטים בקהילה

קרן היא מנהלת פרויקטים בקהילה מטעם המרכז. עבודתה של קרן כוללת עיצוב, פיתוח יישום והערכה של תכניות לקידום בריאות בקהילות שונות בארץ. לקרן תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור ובימים אלו שוקדת על הדוקטורט בבריאות הציבור.

קרן עוסקת בין היתר בקידום בריאות במקומות עבודה, אוריינות בריאות, אוריינות בריאות דיגיטלית ואוריינות מזון.

דבורה ברדה, MPH מנהלת פרויקטים בקהילה

דבורה מנהלת פרויקטים בקהילה. היא עבדה במשך כמה שנים כאופטומטריסטית מוסמכת ומנהלת קליניקה עד שגילתה והתאהבה בעולם של קידום בריאות. לדבורה תואר שני בבריאות הציבור שסיימה בהצטיינות. עבודתה במרכז מתמקדת בפיתוח תוכניות קידום בריאות עבור נשים בסיכון לפתח מחלות לב בעתיד. היא עוסקת בין היתר במיפוי והערכת צרכים, איסוף וניתוח נתונים לצורך תכנון, יישום והערכה של תוכניות קידום בריאות בקהילה.

ד"ר דנה צפת, MD MPH

דנה היא המנהלת של המרכז לבריאות לב האישה. ד"ר צפת למדה בברנרד קולג' ובבית הספר לרפואה של הרווארד ועשתה שם תואר שני בבריאות הציבור. היא התמחתה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. לאחר שניהלה במשך 7 שנים את מעבדת האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים האוניברסיטאי "תומס ג'פרסון", עלתה לישראל והצטרפה לבית החולים הדסה בו היא עובדת גם כמנהלת המרכז וגם כרופאה קרדיולוגית בכירה במערך הלב.

כמנהלת ומייסדת המרכז לבריאות לב האישה, מקדישה ד"ר דנה את חייה להעלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים בישראל ומחוצה לה. 

ד"ר אלישבע לייטר PhD

אלישבע היא פסיכולוגית חוקרת בתחום הבריאות, המתמחה בבריאות האישה. בעשרים השנים האחרונות כללה עבודתה מחקרים, עבודה קלינית בבריאות הציבור בהתמקדות על מניעת מחלות. ד"ר לייטר החלה את דרכה המקצועית בניו-יורק, השתתפה במגוון יוזמות הנוגעות לבריאות האישה במרכזים רפואיים ובעמותות הן בארה"ב והן בישראל והיא מתעניינת במיוחד בהשפעות סוציו-דתיות על הבריאות. כיום היא מנהלת את תכניות קידום בריאות נשים בחברה החרדית.