בשנת 1998 נחקק בישראל חוק הנועד להסדיר את שוויון הזכויות של אנשים עם מוגבלויות. החוק קבע שאסור להפלות איש או אישה על בסיס מוגבלותם בריאיון עבודה, וומתייחס לכך שכל בני האדם שווים ויש להתייחס לכולם בכבוד – גם אם הם אנשים עם מוגבלות. נשאלת השאלה מדוע לחוקק חוק בתחום ובנושא שאמור להיות  כל כך ברור ומובן מאליו? לפני 25 שנים המצב היה אחר, ודברים שברורים לנו מאליהם היום, היו שונים באותה התקופה. אז נהדר שמערכת החינוך צריכה להיות מונגשת על פי חוק, ואפילו האפליקציות שבה אנחנו משתמשות צריכה להיות מונגשת עוד נוצרו פלטפורמות מתאימות לאנשים עם מוגבלויות כמו לקויי ראיה ושמיעה – אבל מה לגבי מערכת הבריאות? האם היא באמת מצליחה לתת מענה לא.נשים עם מוגבלויות בתנאים שיאפשרו שמירה על בריאותם ובריאותן? כמו תמיד, התשובה קצת מורכבת.

מערכת יחסים מסובכת 

מה מסבך את העניינים שאמורים להיות פשוטים? המורכבות בנויה מכמה רבדים וחשוב להבין כל אחד מהם. הבנה של הדברים לעומק יכולה להסביר ואולי אפילו לסייע בתהליך השינוי שכולנו היינו רוצות להיות חלק ממנו. מגוון מחקרים מוכיחים כי נשים וגברים עם מוגבלויות מבצעים פחות בדיקות נדרשות למניעה של מחלות כגון : סרטן, וכמו גם אותה אוכלוסייה מדווחת על אחוזים גבוהים יותר של מחלות כרוניות כגון השמנה, אסתמה ומחלות לבביות מאשר באוכלוסייה הכללית.

לצערנו, תפיסה שגויה של הצוות המטפל היא תופעה שמתרחשת די הרבה ומשפיעה לרעה על הטיפול באוכלוסייה זו. ניקח לדוגמה את בדיקת ה-PAP המסורתית שעל כל אישה לבצע לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם שנשים עם מוגבלויות נשלחות אליה פחות. אחד מגורמי הסיכון לסרטן צוואר הרחם הוא ריבוי פרטנרים בעת קיום יחסי מין ובאופן כללי – פעילות מינית רבה. חלק גדול מהצוות המטפל מסתכל על אוכלוסיית הנשים בעלות המוגבלות ורואה אותן כנשים א-מיניות, כאשר המציאות ברוב המקרים שונה לחלוטין. חשוב שנתייחס לנתונים הללו הלקוחים מתוך המחקרים השונים כמנוף לשינוי התפיסה.  

קושי בנגישות של המטופלות

הרעיון מאחורי חוק הנגישות הוא חשוב במיוחד, כיוון שמטופלת שתגיע למבנה לא נגיש עבורה, לא תוכל להיכנס לביצוע הבדיקה ותצטרך לשוב לביתה, אבל האם המחשבה ממשיכה פנימה גם אל הציוד הרפואי? לכמה מכן יצא להיתקל בשולחן בדיקה גניקולוגי המותאם לנשים עם מוגבלות? נכון שיש מעלית שמוליכה עד לחדר, ולרופאה אפילו יש רצון עז לסייע – אבל יש צורך גם בהנגשת הציוד המתאים, ואם לא נבצע את זה, מאמצים רבים אחרים לא יוכלו לבוא לידי ביטוי בשטח. מחקר בשנת 2011 הוכיח שבעקבות חוסר בכיסאות מותאמים אצל רופאות השיניים, אנשים עם מוגבלויות עוברים פחות טיפולים אצל השיננית!

מחלות קרדיווסקולריות והגורמים להן

נתון שחוזר על עצמו במחקרים לאורך השנים מצביע על כך שהיארעות של מחלות קרדיווסקולריות דוגמת מחלות לבביות ושבץ היא גבוהה יותר אצל אנשים עם מוגבלויות לעומת האוכלוסייה הכללית. אבל הנתון הזה לא עומד לבדו. חשוב לציין כי גם חוסר פעילות גופנית, עישון והשמנה מאפיינים יותר את אוכלוסייה זו על בסיס מספר מחקרים, וכמובן שהגורמים הללו מעלים בתורם את הסיכון לחלות במחלות קרדיווסקולריות. לא ברור עדין מה גורם למה ולא בטוח שנוכל להגיד באופן וודאי מי הגורם, אבל מודעות לבעיה עצמה היא חשובה כמעט באותה המידה.

נקודה מעניינת שחשוב לשים עליה דגש היא, שתוכניות רבות לקידום בריאות נועדו להפחית את העישון, לסייע בירידה במשקל ולעודד פעילות גופנית. אולם כאשר בחונים את אותן תכניות נמצא שהן לא מותאמות לאנשים עם מוגבלויות, מה שהופך את הרווח מהן לרלוונטי עבור האוכלוסייה הכללית בלבד, ומוריד עוד יותר את הסיכוי למנוע מגוון מחלות אצל אוכלוסיות אחרות. ואם אתן שואלות את עצמכן האם התאמה לא.נשים עם מוגבלויות של אותן תכניות אכן תעשה את השינוי, אז התשובה היא כן  –

בכל שנה ב-3 לדצמבר אנחנו מציינות את יום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות. העלאת המודעות לנושא הבריאותי וקידומו, הנגשת המידע לאוכלוסיית הנשים והגברים עם מוגבלויות היא חלק מתפיסה כוללת של שילוב ושיווון אך בעיקר זכות בסיסית שצריכה לחלחל בכל הממשקים האחראים על בריאותם ובריאותן של הנשים והגברים הללו  בזכות ולא בחסד.

נכתב על ידי אריאל רוז'יצקי, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, סטאז'ר לרפואה

Health Disparities Experienced by People with Disabilities in the United States: A Behavioral Risk Factor Surveillance System Study 2012Jennifer R Pharr, Tim Bungum10.5539/gjhs.v4n6p99Global Journal of Health Science

Disability Status as an Antecedent to Chronic Conditions: National Health Interview Survey, 2006–2012 2014Alicia Dixon-Ibarra, Willi Horner-Johnson10.5888/pcd11.130251Preventing Chronic Disease