הרוצח השקט: איך לטפל ביתר לחץ דם?

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. איך לטפל ולשלוט במדדים לאורך זמן

יתר לחץ דם נחשב לגורם סיכון משמעותי לתחלואה ומוות. לא בכדי הוא זכה לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט". זאת, בשל העובדה שפעמים רבות הלוקים במחלה אינם מודעים לכך. עם זאת, מדובר בתופעה נפוצה ביותר – מעל לחצי מהאוכלוסייה בגילאי 65 ומעלה, כמיליון ישראלים, סובלים מיתר לחץ דם.

מהו בעצם לחץ הדם ומהם הערכים המרכיבים אותו?

לחץ הדם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם שבהם הוא זורם. הוא מתחלק לשני ערכים – סיסטולי (הלחץ הנובע מהתכווצות שריר הלב) ודיאסטלי (הלחץ הנובע מהרפיית שריר הלב), כאשר הערכים האופטימאליים הם מתחת ל-120 מ"מ כספית ומתחת ל-80 מ"מ בהתאמה. מקובל לכתוב את שני הערכים יחדיו בצורה הבאה: 120/80. יתר לחץ דם מוגדר לחץ הדם הסיסטולי גבוה מ-140 ו/או לחץ הדם הדיאסטולי גבוה מ-90.

יתר לחץ דם מתחלק לשלוש דרגות חומרה, כאשר כל עלייה בחומרה מובילה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ועוד. מעניין לגלות כי עד גיל 65 שיעור הגברים הסובלים מיתר לחץ דם גבוה מזה של נשים ואילו בגיל 65 התמונה מתהפכת: 60% מהנשים סובלות מיתר לחץ גבוה לעומת 51.6% מהגברים.

מדוע חשוב לטפל ביתר לחץ דם?

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2016, מחלות לב וכלי דם הן הסיבה המובילה לתמותה ברחבי העולם. תחת הגדרה זו של מחלות ניתן למצוא את אוטם שריר הלב (או בשמו המוכר יותר: התקף לב), אי ספיקת לב, אירועים מוחיים ופגיעות כלייתיות. מספר מחקרים הוכיחו כי טיפול ושליטה ביתר לחץ הדם מובילים לירידה של כ-50% בסיכון היחסי לאי ספיקת לב, 40-30% בסיכון היחסי לשבץ ו25-20% בסיכון היחסי לאוטם שריר הלב.

איך מתמודדים עם יתר לחץ דם?

הטיפול האולטימטיבי ליתר לחץ דם הוא – מניעה. ליתר לחץ דם סיבות רבות ומגוונות. גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית, מוצא – כולם בעלי השפעה על הסיכון לחלות. אלא שהגורמים הללו אינם בשליטתנו. לעומת זאת, גורמי סיכון משמעותיים הנובעים מאורח החיים המערבי כגון השמנה, סכרת, חוסר פעילות גופנית, תזונה עתירת מלחים ועישון – ניתנים למניעה. הקפדה על אורח חיים בריא הוכחה כמורידה את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם.

כל זה נכון כמובן גם עבור מי שכבר אובחן כסובל מיתר לחץ דם. שיפור אורחות חיים, הכולל בין היתר מעבר לתזונה נכונה, הפסקת עישון ופעילות גופנית – הוכח כיעיל בהורדת לחץ הדם ובמקרים מסוימים אף ניתן להסתפק בו בלבד. ואולם, במקרים רבים כאשר יש אבחנה של יתר לחץ דם, קיים צורך בשילוב של טיפול תרופתי, שלעתים כולל שתי תרופות שונות ואף יותר, כפי שיומלץ על ידי הרופא המטפל.

טיפול לכל החיים

טיפול לכל החיים
לפעמים הטיפול באמצעות מספר תרופות העובדות במנגנונים שונים במינונים קטנים או בינוניים – עדיף על הטיפול באמצעות תרופה אחת או שתיים במינונים גבוהים. כך השליטה בלחץ דם טובה יותר ועם פחות תופעות לואי. באופן כללי, המטרה בטיפול היא להוריד את ערכי לחץ הדם אל מתחת ל-150/90 במטופלים מעל גיל 60 ואל מתחת ל-140/90 במטופלים מתחת לגיל 60. לעתים קיימים שיקולים נוספים שמשנים את ערכי המטרה, כגון מחלות נוספות. לדוגמה, בחולי סכרת ובחולים במחלת כליות כרונית, בדרך כלל המטרה היא להוריד את לחץ הדם אל מתחת ל-140/90 גם בחולים מעל גיל 60.

חשוב לזכור כי הטיפול ביתר לחץ דם, למעט במקרים חריגים, הוא טיפול לכל החיים. העובדה כי מדובר במחלה "שקטה" וללא תסמינים (בשלב הראשון ולעתים אף במשך שנים) יש לא מעט חולים המתקשים להתמיד בטיפול הממושך. לפעמים, כשהלחץ דם מתאזן בעקבות הטיפול התרופתי, אנשים נוטים לחשוב שהם כבר לא סובלים מיתר לחץ דם ולכן אפשר להפסיק את הטיפול. על אף הקושי להתמיד בטיפול – הוא בעל חשיבות רבה.

הכותבת היא סטודנטית לרפואה שנה רביעית באוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה.

אהבתם את המאמר? שתפו עוד קוראים

קרן גרינברג, מנהלת פרויקטים בקהילה

קרן היא מנהלת פרויקטים בקהילה מטעם המרכז. עבודתה של קרן כוללת עיצוב, פיתוח יישום והערכה של תכניות לקידום בריאות בקהילות שונות בארץ. לקרן תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור ובימים אלו שוקדת על הדוקטורט בבריאות הציבור.

קרן עוסקת בין היתר בקידום בריאות במקומות עבודה, אוריינות בריאות, אוריינות בריאות דיגיטלית ואוריינות מזון.

דבורה ברדה, MPH מנהלת פרויקטים בקהילה

דבורה מנהלת פרויקטים בקהילה. היא עבדה במשך כמה שנים כאופטומטריסטית מוסמכת ומנהלת קליניקה עד שגילתה והתאהבה בעולם של קידום בריאות. לדבורה תואר שני בבריאות הציבור שסיימה בהצטיינות. עבודתה במרכז מתמקדת בפיתוח תוכניות קידום בריאות עבור נשים בסיכון לפתח מחלות לב בעתיד. היא עוסקת בין היתר במיפוי והערכת צרכים, איסוף וניתוח נתונים לצורך תכנון, יישום והערכה של תוכניות קידום בריאות בקהילה.

ד"ר דנה צפת, MD MPH

דנה היא המנהלת של המרכז לבריאות לב האישה. ד"ר צפת למדה בברנרד קולג' ובבית הספר לרפואה של הרווארד ועשתה שם תואר שני בבריאות הציבור. היא התמחתה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. לאחר שניהלה במשך 7 שנים את מעבדת האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים האוניברסיטאי "תומס ג'פרסון", עלתה לישראל והצטרפה לבית החולים הדסה בו היא עובדת גם כמנהלת המרכז וגם כרופאה קרדיולוגית בכירה במערך הלב.

כמנהלת ומייסדת המרכז לבריאות לב האישה, מקדישה ד"ר דנה את חייה להעלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים בישראל ומחוצה לה. 

ד"ר אלישבע לייטר PhD

אלישבע היא פסיכולוגית חוקרת בתחום הבריאות, המתמחה בבריאות האישה. בעשרים השנים האחרונות כללה עבודתה מחקרים, עבודה קלינית בבריאות הציבור בהתמקדות על מניעת מחלות. ד"ר לייטר החלה את דרכה המקצועית בניו-יורק, השתתפה במגוון יוזמות הנוגעות לבריאות האישה במרכזים רפואיים ובעמותות הן בארה"ב והן בישראל והיא מתעניינת במיוחד בהשפעות סוציו-דתיות על הבריאות. כיום היא מנהלת את תכניות קידום בריאות נשים בחברה החרדית.