אנשים עם מוגבלות גנטית או נרכשת נמצאים בסיכון של פי 6.5 לפתח מחלות לב. למרות הנתון המדאיג הזה רוב התוכניות לקידום בריאות אינן מכוונות או נגישות לאוכלוסייה ייעודית זו . לפני כמה שנים נרקם שיתוף פעולה בין המרכז לבריאות לב האישה והמרכז לחיים עצמאיים בירושלים, במטרה להגביר את המודעות למחלות לב בקרב אוכלוסייה זו
במרכז לבריאות לב האישה שמים דגש רב על עבודה עם קהילות מוחלשות ואוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה למחלות לבביות. אחת הדרכים היא באמצעות קידום לאורח חיים בריא בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות, אשר מעניק להם כלים לשינוי אורח החיים ומשלב הדרכה לפעילות גופנית נכונה, פיזיותרפיה, ייועץ תזונתי בליווי תזונאית ועוד.
מכיוון שאחד החסמים הגדולים עבור אנשים עם מוגבלויות היא ניידות, בפרויקט סופקו ומומנו הסעות למשתתפים. את "המרכז לחיים עצמאיים בירושלים" ניהלה הניה שוורץ, שסובלת מנכות כתוצאה ממחלת הפוליו. הניה שמה לעצמה למטרה לשלב כמה שיותר נכים ואנשים עם מוגבלויות אל תוך הקהילה.
על ההתמודדות האישית שלה והתרומה הציבורית לקהילת הנכים, היא משתפת ביומן מסע מרגש.

הניה, מתי חלית בפוליו?
"חליתי בגיל תשע. באותה תקופה הגיעו לארץ חיסונים למחלת הפוליו, אבל המדינה החליטה לתת אותם לילדים עד גיל חמש בגלל חוסר תקציב. בעקבות ההחלטה, באותו קיץ חלו בפוליו ילדים גדולים יותר ובני נוער וביניהם אני. הייתי מאושפזת תשעה חודשים ורק לבני משפחה מבוגרים אישרו לבקר אותי, כי פחדו שהילדים יידבקו".
במהלך הזמן ששהתה בבית החולים הבינה עד כמה חשובה לנכים התמיכה שמסביב. "אחת המורות בבית הספר שבו למדתי, הורתה לתלמידות להעתיק את חומר הלימודים, וכשחזרתי לא נרשם לי חיסור אחד. גם המשפחה שלי תמכה ואישרה לי לחזור לשגרה ולהסתגל לחיים החדשים שלי".
המעבר לכיסא גלגלים
לפני שהחלה בפעילות ציבורית הייתה הניה חוקרת בהדסה, עד שפרשה והחליטה להקדיש את חייה למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. במהלך השנים היא צברה ניסיון בפעילות ציבורית למען הקהילה ואף השתתפה כנציגת ישראל בצוות הבינלאומי באו"ם שכתב את האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות.
מתי החלטת להקדיש את חייך לחברה ?
"זה קרה בשנת 2000 כאשר פרצה שביתת הנכים הגדולה מול משרדי הממשלה ושנמשכה 70 ימים. נוכחתי שרוב האנשים בהפגנה לא עובדים ונמצאים בחרפת רעב. החלטתי שאני מצטרפת לשביתה והשקעתי מאמצים לסייע במאבק. בבקרים עבדתי ובערבים הצטרפתי לשובתים, כאשר בראש עמד אריה צודקביץ. לאחר השביתה החלטנו גרעין קטן של נכים ירושלמים לא להתפזר ולהקים ארגון של 'נכים למען נכים'.
בשנת 2007, הוקם המרכז לחיים עצמאיים מיסודה של עמותת "נכים עכשיו".
בשנת 2008 פרשה הניה מבית הספר לרפואה והתבקשה לנהל את המרכז לחיים עצמאיים. "ד"ר דנה צפת וצוות המרכז לבריאות לב האישה הכניסו רוח חדשה. שיתוף הפעולה הביא להעלאת המודעות כדי להפחית את אירועי לב בקרב נשים, תוך דגש על נשים בעלות מוגבלויות שונות.