איך חיה אמא צעירה, חזקה ונמרצת במשך שנה עם מחלת לב ללא ידיעתה? הסיפור שירים לכן דגל אדום
גיל 38 הוא לרוב זמן לטפח את הקריירה וליהנות מגידול הילדים. מי חושב על תסמינים של מחלות לב? מאיה כהן הייתה אז אמא לשני ילדים קטנים שניהלה חיים שגרתיים למדי. אחרי תקופה לא קצרה במהלכה חשה תשישות מוזרה, החליטה לפעול. "בכל פעם צעדתי כמה מטרים ונאלצתי לעצור. הרגשתי שאין לי אוויר ושכל נשימה כרוכה בכאב ואני לא יכולה למלא את הריאות עד הסוף. זה היה מצב בלתי נסבל"
ביום העצמאות בילתה עם משפחתה בסיס חיל האוויר ונאלצה לחנות רחוק. "הרגשתי שאני לא יכולה לנשום, אבל לא רציתי לאכזב את הילדים. המשכתי ללכת ועצרתי כל כמה דקות. תוך כדי הליכה על הכורכר נפלתי עם הילדה שהחזקתי על הידיים. בדיעבד הייתי צריכה להבין שמשהו לא בסדר כשחברים במשרד העירו לי שצבע הפנים שלי אפרפר"
היום היא יודעת שצבע כזה מעיד על חוסר חמצן. "היו גם ימים בהם לא ישנתי בכלל בגלל צפצופים וחרחורים – מה שמצביע גם על בעיה. אבל ללא ספק המקרה ביום העצמאות היה הקש ששבר את גב הגמל"
הרופאים שיערו שמאיה במשך שנה חיה עם מחלת לבבית בלי שמישהו יאבחן זאת. כשפנתה לרופא המשפחה עם תלונות של תשישות, עייפות וחוסר נשימה, נענתה שהיא סובלת מחרדה, אסטמה (קיבלתי משאפים ואינהלציות) וגם משקל גבוה ולא תקין. "סבלתי מבצקות בכל הגוף שלחצו לי על בית החזה ללא הרף. אותו רופא משפחה אמר שזו דלקת בקנה הנשימה. הוא בדק לי לחץ דם ואמר שהוא גבולי ושאל אם אני בהריון, מפתיע שהוא לא חשב להכניס אותי לבדיקה פשוטה של אק"ג ולא תיאר לעצמו שלבחורה בגילי תהיה בעיה בלב
וירוס בלב
"החלטתי לוותר על הטיפול של רופא המשפחה ולנסוע למוקד בקופת חולים, אחרי בדיקת א.ק.ג. הורו לי מיד לנסוע למיון ושם התברר שאני סובלת ממחלת לב.
הרופאים לא האמינו שאישה בגילי יכולה להגיע למצב כזה ועוד לעמוד על הרגלים. הם אשפזו אותי בטיפול נמרץ לב ועשו לי צנתור וירטואלי. ההשערה הרפואית הייתה מיוקרדיטיס, מה שהחליש את הלב "
מאיה אושפזה בבית החולים ללא אישור לרדת מהמיטה, להתקלח וללכת לשירותים. "מסתבר שעברתי התקף לב ולא ידעתי. הם התפלאו שהמשכתי לתפקד רגיל ואמרו שאם הייתי מגיעה עוד חודש, ככל הנראה לא היינו מנהלים את השיחה הזאת. בסוף האשפוז שוחררתי עם חבילת תרופות לכל החיים "
כיצד השתנתה השגרה שלך ?
"הכול השתנה – מאינספור תרופות שצריך ליטול, לאיסור לאכול מלח או לשתות יותר מליטר וחצי מים ביום. בנוסף, אני צריכה להקדיש זמן להבריא ולתכנן את החיים כך שלא יהיו מעייפים. אם רוצים למשל לצאת לבלות בערב, אני צריכה לנוח קצת במהלך היום".
איך את מרגישה היום?
"אני מרגישה שתמיד תישאר אצלי תחושת אי הנוחות וההחמצה, הרי יכולתי ללכת למיון הרבה קודם, להיבדק ולחסוך את כל כאב הלב הזה. עם זאת, אני עדיין צעירה ויש לי גבר אהוב שני ילדים קטנים שצריכים אותי חזקה ומתפקדת. כמובן שאני לא שוכחת את עצמי ושמה לב יותר לדברים שקשורים בי, אבל הכי חשוב – אני לוקחת את החיים בקלות ומודה שלא מתי מדום לב.