הכול מתחיל מדלקת: מה הקשר בין בריאות דנטלית לבריאות הלב?

למרות שטרם בוצעו מחקרים נרחבים עם מעקב ארוך טווח לביסוס השפעת הטיפול במחלות החניכיים לתחלואה לבבית, הממצאים הקיימים מעידים על קשר יציב

מאת יעקב (קובי) מגרלי

נתחיל מהנתונים: מחקרים שנערכו בעשרים השנים האחרונות על אודות הקשר בין בריאות החניכיים לבין מחלות לב הוכיחו כי לאנשים עם בריאות דנטלית גרועה יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב. כך, למשל, מחקר שכלל 10,000 אנשים שאובחנו עם מחלות חניכיים, הראה סיכון מוגבר פי 2.1 לאירועים מוחיים (שבץ מוחי) בקרב אלו עם דלקת חניכיים כרונית.

מחקר גדול נוסף שנערך בסקוטלנד בקרב מדגם של 12,000 בוגרים מצא כי אנשים שצחצחו את שיניהם פחות מפעם אחת ביום היו בסיכון של פי 1.7 לאירועים קרדיווסקולריים, בהשוואה לאנשים שהקפידו לצחצח את שיניהם לפחות פעמיים ביממה. כמו כן, נשים עם מחלת לב כלילית שנבדקו היו בעלות היגיינת פה ירודה יותר ושכיחות גבוהה יותר של דלקת חניכיים כרונית, בהשוואה לנשים ללא מחלת לב כלילית.

האם בריאות דנטלית ירודה גורמת לבריאות לבבית ירודה?

למרות שלכאורה, נמצא קשר בין בריאות דנטלית ירודה לבריאות לבבית ירודה, המסקנות אינן חד משמעיות. אז מה כן משותף? גורמי הסיכון. אלה של מחלות חניכיים והן אלה של טרשת עורקים ומחלות לב – דומים וכוללים, בין היתר, עישון, צריכת אלכוהול, סוכרת והשמנת יתר. גורמי סיכון אלה הם התנהגותיים ומצביעים על קשר בין בריאות חניכיים לבין בריאות לבבית תקינה. המסקנה: אנשים שלא מעשנים, אינם לוקים בהשמנת יתר ואינם צורכים אלכוהול.

כדי להבין את הקשר בין גורמי הסיכון שמשפיעים על תחלואת חניכיים לגורמי הסיכון שמשפיעים על טרשת עורקים ותחלואה לבבית, חשוב להבין יש תחילה להבין מהי טרשת עורקים ומהן מחלות חניכיים.

טרשת עורקים היא השם הכללי למחלות כלי דם שבהן רובד טרשתי מצטבר על פני דפנות כלי הדם ומצר אותם. תהליך זה מתחיל בגיל מוקדם וממשיך עד מצב של חסימת עורקים בשלבים המתקדמים, במידה שהבעיה אינה מטופלת כהלכה. טרשת עורקים עלולה לגרום למגוון מחלות קרדיווסקולריות, בין היתר תעוקת חזה, התקף לב ושבץ מוחי. מחלות אלו מהוות את גורם התמותה והתחלואה המוביל בעולם המערבי.

מחלות חניכיים נחלקות לשני סוגים עיקריים – דלקת החניכיים (ג'ינג'יביטיס) שלא יצרה נזק בלתי הפיך, ודלקת חניכיים כרונית (פריודונטיטיס) שבה כבר נגרם נזק למערכת התמיכה של השן. פריודונטיטיס יכולה להוביל להיפרדות השן וליצירת כיסים בחניכיים, וגם לנסיגת העצם שמסביב לשיניים, אשר גורמות לשיניים להשתחרר ולנשור. שכיחות המחלות הללו רחבה ונעה בין 5% באוכלוסייה הצעירה ל-20% בגילאי 75 ומעלה. התסמין האופייני ביותר לדלקת בחניכיים הוא דימום בעת צחצוח שיניים או אף דימום ספונטני במקרים חמורים יותר. תסמינים נוספים כוללים בין היתר אדמומיות ונפיחות בחניכיים, ריח רע מהפה, ניידות שיניים ואף נשירת שיניים.

הקשר בין מחלות חניכיים לסיבוכי היריון

הקשר בין מחלות חניכיים ומחלות לב עשוי להיות קשור להצטברות הפלאק על השיניים, חדירתו לחניכיים ויצירת דלקות בגוף: על גבי השיניים בפה מצטבר רובד (פלאק) בצורת ציפוי צהבהב המורכב מחיידקים, חלבונים, סוכרים ומלחים. החניכיים מלאים בכלי דם, ובכל פעם שרקמת החניכיים נפגמת, אפילו באופן שטחי, רכיבי הפלאק חודרים למערכת הדם ויכולים לגרום לדלקות בגוף.

דלקת הנה תגובת הנגד של מערכת החיסון בגוף כנגד פציעות, גירויים מסוימים או גורמים מזהמים. טרשת העורקים כמו גם דלקת החניכיים הכרונית (פריודונטיטיס) מערבים תהליכים דלקתיים. אותם סוגי תאי החיסון והחומרים המופרשים בעקבות דלקת החניכיים הם גם אלו אשר מאיצים את יצירת הרובד הטרשתי בכלי הדם הלבביים. כמו כן, סמנים דלקתיים שהקשר שלהם למחלות לב ידוע ומוכר, ביניהם CRP, נמצאו בריכוזים מוגברים יותר באנשים עם היגיינת פה ירודה.

חשוב לציין שטרם בוצעו מחקרים נרחבים עם מעקב ארוך טווח לביסוס השפעת הטיפול במחלות החניכיים לתחלואה לבבית. אגב, חוקרים אף מצאו קשר בין מחלות חניכיים לסיבוכי היריון. במחקר מסכם גדול שהקיף 22 מחקרים בתחום וכלל 17,053 נשים בהיריון, נמצא כי נשים בהיריון עם דלקת חניכיים כרונית היו בסיכון גדול ב-60% יותר ללידה מוקדמת ולמשקל נמוך של היילוד.

מהן דרכי המניעה?

פשוט מאוד: לשמור על אורח חיים בריא.

  • צחצחי את שינייך שתי דקות, לפחות פעמיים ביום.
  • העבירי חוט דנטלי בין השיניים אחת ליום.
  • בקרי אצל השיננית לבדיקות ולמעקב אחת לחצי שנה.
  • התרחקי מגורמי סיכון: עישון, תזונה לא בריאה, יושבנות.
  • שימי לב במיוחד לבריאות השיניים והחניכיים במהלך תקופות של שינויים הורמונליים, כגון היריון.
  • אם את סובלת מדלקות חניכיים: התייעצי עם רופא השיניים שלך מה עוד עלייך לעשות.

מעולם לא מאוחר להתחיל במשטר בריאותי. מרבית הבעיות בפה, בלב וכלי הדם מצטברות, כלומר הן מחמירות ככל שעובר הזמן ללא טיפול הולם. אימוץ סגנון חיים בריא מועיל רבות ללא קשר לגיל. בנוסף, התחייבות להרגלים טובים ביחד עם משפחתך תוודא שכולם מקבלים אחריות. ילדים הלומדים הרגלים בריאים יישאו אותם לאורך כל חייהם ויעבירו הרגלים אלה לדורות הבאים.

למידע נוסף בדבר שיפור ושמירה על בריאות שינייך וליבך, יש להיוועץ עם אנשי מקצוע רפואיים.

המחבר הוא בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ומוסמך בבריאות הציבור במסגרת מסלול MD/MPH

אהבתם את המאמר? שתפו עוד קוראים

קרן גרינברג, מנהלת פרויקטים בקהילה

קרן היא מנהלת פרויקטים בקהילה מטעם המרכז. עבודתה של קרן כוללת עיצוב, פיתוח יישום והערכה של תכניות לקידום בריאות בקהילות שונות בארץ. לקרן תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור ובימים אלו שוקדת על הדוקטורט בבריאות הציבור.

קרן עוסקת בין היתר בקידום בריאות במקומות עבודה, אוריינות בריאות, אוריינות בריאות דיגיטלית ואוריינות מזון.

דבורה ברדה, MPH מנהלת פרויקטים בקהילה

דבורה מנהלת פרויקטים בקהילה. היא עבדה במשך כמה שנים כאופטומטריסטית מוסמכת ומנהלת קליניקה עד שגילתה והתאהבה בעולם של קידום בריאות. לדבורה תואר שני בבריאות הציבור שסיימה בהצטיינות. עבודתה במרכז מתמקדת בפיתוח תוכניות קידום בריאות עבור נשים בסיכון לפתח מחלות לב בעתיד. היא עוסקת בין היתר במיפוי והערכת צרכים, איסוף וניתוח נתונים לצורך תכנון, יישום והערכה של תוכניות קידום בריאות בקהילה.

ד"ר דנה צפת, MD MPH

דנה היא המנהלת של המרכז לבריאות לב האישה. ד"ר צפת למדה בברנרד קולג' ובבית הספר לרפואה של הרווארד ועשתה שם תואר שני בבריאות הציבור. היא התמחתה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. לאחר שניהלה במשך 7 שנים את מעבדת האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים האוניברסיטאי "תומס ג'פרסון", עלתה לישראל והצטרפה לבית החולים הדסה בו היא עובדת גם כמנהלת המרכז וגם כרופאה קרדיולוגית בכירה במערך הלב.

כמנהלת ומייסדת המרכז לבריאות לב האישה, מקדישה ד"ר דנה את חייה להעלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים בישראל ומחוצה לה. 

ד"ר אלישבע לייטר PhD

אלישבע היא פסיכולוגית חוקרת בתחום הבריאות, המתמחה בבריאות האישה. בעשרים השנים האחרונות כללה עבודתה מחקרים, עבודה קלינית בבריאות הציבור בהתמקדות על מניעת מחלות. ד"ר לייטר החלה את דרכה המקצועית בניו-יורק, השתתפה במגוון יוזמות הנוגעות לבריאות האישה במרכזים רפואיים ובעמותות הן בארה"ב והן בישראל והיא מתעניינת במיוחד בהשפעות סוציו-דתיות על הבריאות. כיום היא מנהלת את תכניות קידום בריאות נשים בחברה החרדית.