היא פשוטה, זמינה, לא יקרה, אינה פולשנית והכי חשוב – יכול לאבחן מחלת לב כלילית
יעקב (קובי) מגרלי
אבחנה מוקדמת של היתכנות למחלת לב עשויה למנוע התקף לב ולחסוך צרות אחרות בעתיד. את זה כולם יודעים. אחת הדרכים לאבחון ראשוני היא בדיקת אק"ג במאמץ (ר"ת: רשומת לב חשמלית. באנגלית: Electrocardiography). מחלות לב וכלי-דם הן הגורם המוביל לתמותה ותחלואה בקרב נשים. בארצות הברית, אחת מכל תשע נשים בגילאי 64-55 נמצאת בסיכון לפתח תסמינים של מחלת לב. הבשורה הטובה היא שמגמת התמותה ממחלות אלה נמצאת בירידה מתמדת בשנים האחרונות. הגברת המודעות לנושא, בין היתר בזכות פרסום הנחיות ייעודיות למניעה, אבחון, וטיפול במחלות לב וכלי-דם בנשים – עושה את שלה.
ועדיין, אבחנה מוקדמת של מחלת לב כלילית (נזק לשריר הלב או תפקוד לקוי שלו) מהווה אתגר לרפואה המודרנית. הבדיקה הכי אמינה לאבחון מחלת לב היא צנתור עורקי הלב. מדובר בבדיקה פולשנית, בעלת סיכוי לתופעות לוואי או סיבוכים שונים. לא בכדי, הרופאים לא ממהרים להציע אותה כבדיקה ראשונית. מנגד, בדיקת אק"ג במאמץ, הנקראת גם "מבחן מאמץ" או ארגומטריה – היא הפתרון היעיל ביותר.
מהי מטרתה של בדיקת אק"ג במאמץ?
מטרתה של הבדיקה היא להצביע על עדות למחלת לב איסכמית (מצב שבו הלב לא מקבל אספקת דם וחמצן מספקת) בקרב נשים (או גברים) עם חשד סביר וגורמי סיכון למחלת לב כלילית. הבדיקה בוחנת את תפקוד הלב תחת מאמץ, כדי לחשוף בעיות שלא נצפו במנוחה. במקרה של חוסר אספקת דם ללב ייחשפו שינויים מסוימים בפעילות הלב.
כיצד מתבצעת בדיקת אק"ג במאמץ?
בתחילת הבדיקה כורכים סביב זרועה של הנבדקת שרוול למדידת לחץ הדם ומחברים חיישנים לבית החזה ולגפיים. המטרה היא להעביר נתונים על פעילותו החשמלית של הלב למכשיר האק"ג. רישום אק"ג ומדידות לחץ דם נערכים לפני הבדיקה, במהלכה ולאחריה. המאמץ הנדרש בבדיקה מושג בדרך כלל באמצעות הליכה על הליכון חשמלי. כדי לדמות מאמצים בדרגות שונות, מעלים בהדרגה במהלך הבדיקה את מהירות ההליכון ושיפועו.
מתי הבדיקה מסתיימת?
הבדיקה מסתיימת, או מופסקת, במצבים הבאים: הגעה לדופק המטרה אשר מותאם לגיל הנבדקת; הופעת כאבים בחזה או חולשה קיצונית; הופעת שינויים באק"ג אשר מצביעים על חוסר באספקת דם וחמצן ללב; הופעת שינויים קיצוניים בלחצי הדם או הפרעות קצב.
למי מתאימה לבדיקת אק"ג במאמץ?
אם מופיעים כאבים או אי-נוחות בחזה או קוצר נשימה במאמץ, אק"ג במאמץ הינו כלי אבחנתי שיכול לעזור באבחנת מחלת לב כגורם לסימפטומים. ההמלצות העדכניות של האיגוד האמריקאי לרפואת הלב (AHA) ממליצות על ביצוע בדיקת אק"ג במאמץ כבדיקה הראשונית לנשים עם חשד סביר למחלת לב איסכמית, אשר להן אק"ג במנוחה ללא סימנים חריגים, ויש ביכולתן לעמוד במאמץ הדרוש למבחן. אם תנאים אלו אינם מתקיימים, ההמלצה היא להפנות נשים אלו לבדיקת מאמץ בהדמיה (כגון אקו-לב במאמץ באמצעות אולטרה-סאונד, בדיקת מיפוי לב במאמץ ועוד).
מה בעצם משמעותן של תוצאות הבדיקה?
על סמך תוצאות בדיקת אק"ג במאמץ, ניתן להעריך את הסבירות למחלת לב איסכמית, ולקבוע האם יש צורך להמשך בירור באמצעות בדיקות נוספות כדוגמת הדמיה במאמץ או צנתור. אם המבחן פוענח כתקין, אין צורך בדרך כלל בבדיקות נוספות.
עד כמה בדיקת אק"ג במאמץ יעילה בהשוואה לבדיקות מתקדמות יותר?
במחקר בארה"ב שהשווה בין בדיקת אק"ג במאמץ למיפוי לב במאמץ, במעקב מתמשך לאורך שנתיים, נמצא כי בדיקת אק"ג במאמץ אינה נחותה בתועלתה הקלינית ואף זולה יותר בהשוואה למיפוי לב במאמץ.
מה הן מגבלותיה של בדיקת אק"ג במאמץ בקרב נשים?
לכל בדיקה ישנן מגבלות מסוימות, וכך גם לבדיקה זו. הבדיקה בנשים מובילה לשיעור גבוה יותר של תוצאה חיובית כוזבת – כלומר, הבדיקה מצביעה על מחלה כאשר בפועל אין מחלה. אחד הגורמים לכך הוא ששכיחותם של שינויים באק"ג בזמן בדיקת מאמץ גבוהה יותר בנשים בהשוואה לגברים אפילו ללא מחלה.
בנוסף, לעתים נשים מבצעות את הבדיקה בגילאים מאוחרים יותר, עם יותר מחלות רקע וסבילות פחותה לביצוע מאמצים, ולכן התוצאה שמניבה הבדיקה פחות מדויקת.
ההבדל האחרון הוא באופי מחלת הלב – אצל נשים, בהשוואה לגברים, גוברת השכיחות של מחלת לב בגין חסימה של כלי דם קטנים, שמצד אחד עלולה לגרום לתסמינים אך מנגד אינה מתגלה בצנתור עורקי הלב. לכן, בנשים ישנה חשיבות מיוחדת לביצוע בדיקת מאמץ, שמטרתה לבחון גם את היכולת התפקודית.
על אף המגבלות הללו, יכולת הניבוי של היעדר מחלת לב באמצעות בדיקת אק"ג במאמץ עומדת על כ-80%. כלומר, 4 מתוך 5 נבדקות בעלות תוצאה שלילית אכן אינן סובלות ממחלת לב.
הכותב הוא בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ותלמיד לתואר מוסמך בבריאות הציבור במסגרת מסלול MD/MPH.