א.ק.ג

בכל הגעה למיון או לבדיקה קרדיאלית, המכשיר הנפוץ שתפגשו יהיה  מכשיר האק"ג. ראשי התיבות הם קיצור למילה "אלקטרוקרדיוגרם" או בעברית "רשמת לב חשמלית". 

כדי להבין את אופן הפעולה של המכשיר,  צריך רגע להבין איך הלב עובד : בין תאי הלב קיימת תקשורת המסייעת ללב להתכווץ ולבצע את פעולתו כמשאבת הדם של הגוף. הם מתקשרים  באמצעות אותות חשמליים. בעזרת אותות מדויקים אלו יודעים תאי הלב לבצע את הפעולה הנדרשת באופן מסונכרן ומשותף. האותות החשמליים הללו משתנים אם ישנה בעיה, אם תאי הלב לא פועלים באותו הקצב או אם יש אירוע לבבי וחלק מתאי הלב לא מתפקדים באופן רגעי או קבוע. כדי לבדוק זאת  כאן נכנסת פעולת האק"ג.

למכשיר מדבקות ייחודיות אותן מדביקים במקומות ייעודיים באזור בית החזה. המדבקות הללו מעבירות זרמים חשמליים בקלות וכך בעצם נותן מכשיר האק"ג תמונה של המצב הלבבי בדרך לא פולשנית.

אי ספיקת לב – כשהמקסימום לא מספיק

הלב שלנו פועם ללא הפסקה או מנוחה מרגע מלידה עד מוות זאת באופן רציף ומתמשך ואצל רובנו הוא אכן לא נח לרגע. אבל אצל חלקנו יש מצבים בהם הלב נפגע וזה קורה במספר מצבים: כשהלב עובר התקף הפוגע בתפקוד של דופן מסוימת, או שישנה פגיעה משנים ארוכות של לחץ דם גבוה או וסכרת, כל אלו גורמים לצלקת וירידה בתפקוד הלב. לכן ובשל כך  הלב לא מצליח לספק את צורכי הגוף או להתמודד עם כמויות הדם שהוא צריך להעביר אל כל חלקיו. מצב זה נקרא "אי ספיקת לב" פעילות הלב אינה מספיקה ויש צורך לסייע לו. 

במצבים בהם הלב אינו מצליח להתמודד עם הזרמת הדם בצורה נכונה, הגוף אוגר נוזלים מיותרים, כך שנוצרות בצקות ברגליים או בריאות, מה שמקשה על קושי בהליכה ובתנועה. בנוסף, יכולים להופיע קוצר נשימה, עייפות קשה או קושי במאמץ. הטיפול באי ספיקת לב הוא תרופתי המביא להקלה להוריד את התנגודת כשהוא מתכווץ ולשפר את הסביבה הביוכימית שלו כדי לשפר את תפקודו וליעל את תפקודו. כאמור עולם הטיפול והרפואה בנושא הם בהתפתחות מתמדת.

אלקטרופיזיולוגיה – מה הקשר בין הלב וחשמל?

אם נביט סביבנו נמצא שחשמל מפעיל כמעט כל מכשיר: את המחשב את המקרר, את מכונת הכביסה והמייבש את מכונת הקפה ועוד– כולם תלויים בזרם החשמלי כדי להמשיך את פעולתם. 

כך גם הלב שלנו, הפועל באמצעות אותות חשמליים מסודרים ומדויקים ואשר צריך להתאים עצמו לדרישות הגוף – במאמץ, במנוחה, בתנועה או בשינה. הלב המתבסס על מערכת הולכה חשמלית כשאות/גל  חשמלי מתחיל בעליות, עובר לחדרים ובעצם מקיף את כל הלב וכך מתאפשרות התכווצות והרפיה בצורה עקבית ומסונכרנת. כל גל חשמלי מפעיל חלק אחר בלב כך שבסופו של דבר הלב כולו אמור להיות מסונכרן ולהתמיד בתנועה הבלתי פוסקת שלו לאורך חיינו, קרי כיווץ והרפיה והזרמת דם לכל חלקיו.

הפרעת קצב לבבית

מהי וכיצד מטפלים בה

הפרעת קצב יכולה להגרם מכמה גורמים: לפעמים האות החשמלי מגיע מוקדם מדי, לפעמים מאוחר מדי ויש פעמים בהם הלב מדלג על פעימה או שמערכת ההולכה אינה מוליכה את הזרם החשמלי כנדרש. הפרעות בזרם, סדר פעולות לא נכון או קפיצות חשמליות יכולים להביא להפרעות בקצב הלב כשהתסמינים לכך הם:  דפיקות לב מואצות, סחרחורת מתמשכת ולפעמים עד עילפון ודום לב .

מצב כזה עלול להיות מסכן חיים ולכן חשוב לדאוג להחזרת קצב לב סדיר על ידי התערבות  ועזרה מלאכותית.

איך עושים זאת ?

על ידי השתלה של קוצב לב שהוא למעשה סוג מחשב קטן היושב המנטר באופן קבוע את קצב הלב ובמידת הצורך שולח גלים חשמליים המסייעים ללב לשמור על הקצב הקבוע הנדרש. 

את הקוצב משתילים מתחת לעור והוא מחובר ללב באמצעות אלקטרודות היוצאות ממנו אל הלב. קיים מגוון של קוצבים למטרות שונות ולכן גם כמה סוגי אלקטרודות – כאלו המיועדות לעליה הימנית, לחדר הימני או אפולו לחדר השמאלי דרך ורידי הלב. ישנה גם אלקטרודה שבמקרה של הפרעות קצב מסכנות חיים, מסוגלת להעביר מכת חשמל המחזירה את הסינכרון למערכת החשמלית. הבחירה באיזה אלקטרודות להשתמש תלויה במצב הרפואי. את האלקטרודות מחדירים אל הלב דרך הורידים ורק אז מחברים אותן לקוצב המושתל. באופן זה ניתן להשתמש בהן הן לבדיקה והן לניטור לטובת קצב חשמלי סדיר של הלב.

הכול על הכולסטרול

מהו הכולסטרול שכל כך הרבה עוסקים בו?  הכולסטרול הוא חומר שומני הנמצא אצל כל אחת מאתנו בגוף באופן טבעי. 70% מכמות הכולסטרול מיוצר בגוף ו-30% מגיע מהתזונה שלנו – הכולסטרול נמצא בכל מזון המגיע מן החי : ביצים, בשר ואפילו חמאה. הכולסטרול הוא חלק מהרכב התאים בגוף והוא חיוני ליצירת ויטמינים חשובים כמו ויטמין D ולספיגה של ויטמינים נוספים כמו ויטמין A וויטמין K.

במגוון מחקרים שפורסמו ב-50 השנים האחרונות הוכח כי רמות גבוהות של כולסטרול קשורות בקשר הדוק לעלייה בסיכון לחלות במחלות לב או התמודדות  עם אירועים לבביים. הקשר בין הדברים טמון בעובדה שרמות גבוהות של כולסטרול המכונה בשפה מקצועית "היפרכולסטרולמיה" היא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות של טרשת עורקים שהיא שמהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב מסוגים שונים .

שני הסוגים העיקריים של הכולסטרול הם LDL – המוכר יותר בשם "הכולסטרול הרע" 

ו HDL המוכר בשם"הכולסטרול הטוב". השאיפה שלנו היא להעלות את הכולסטרול הטוב ולהוריד את הכולסטרול הרע. ניתן לעשות את על ידי פעילות גופנית, תזונה נכונה ובמידת הצורך – טיפולים תרופתיים שיכולים לסייע בנושא. 

מהי בדיקת הולטר

בשנת 1949 ביופיזיקאי בשם נורמן הולטר בארה"ב ניסה להבין איך אפשר לעקוב אחרי פעילות הלב למשך מספר שעות ואפילו יממה שלמה כדי לקבל תמונה שלמה של מצב הלב.

לאחר תהליך מאומץ פיתח נורמן מכשיר המסוגל לנטר את פעילות הלב למשך יממה ואפילו שתיים. לאות הוקרה נקרא המכשיר על שמו וזוהי הבדיקה שאנחנו מכירים עד היום בשם "הולטר". הנה כמה עובדות שחשוב לדעת עליה

• הולטר לב, כמו בדיקת א.ק.ג, היא בדיקה הנמשכת בין 24 ל-48 שעות ומבוצעת באמצעות מכשיר קטן, המוצמד לגוף באמצעות אלקטרודות, כשתפקידו של המכשיר הוא להקליט את פעילות הלב באופן רציף
• מדוע ניתנת הבדיקה? כדי לאבחן את הגורם הלבבי לדפיקות לב מואצות או כדי לאבחן האם ישנן הפרעות קצב לא מורגשות
• מה ניתן ללמוד מתוצאות הבדיקה? התוצאות משקפות מצב של הפרעות בקצב ובמידה וכן, מה טיבן
• האם ניתן להמשיך בפעילות רגילה שגרתית במהלך הבדיקה? כן, ואם חשים תסמינים,או ישנה הרגשה רעה, יחשוב לתעד את השעות בהן התרחשו, כך ניתן לקבל תמונה מדוייקת יותר
• האם צריך להתכונן לבדיקה באופן מיוחד? מכיוון שלא ניתן להתקלח בזמן שהמכשיר מוצמד לגוף, מומלץ להתקלח לפני הצמדת המכשיר. עם זאת קיימים גם מכשירי ניטור לטווחים ארוכים של שבועיים או חודש, אותם ניתן להסיר ולחבר שוב.
• ההולטר יכול לספר האם היו הפרעות קצב, בעיות בפעילות הלב או פעימות מוקדמות ומאוחרות – מידע שיסייע בפענוח המצב הרפואי 
• חשוב לדעת כי בדיקת ההולטר לא תמיד תאתר בעיות או הפרעות ולכן אם התסמינים נמשכים חשוב להמשיך בבירור ברפואי

מהי מחלה קורונרית (מחלת לב כלילית)? 

הלב אחראי על אספקת הדם לכל הגוף. כל תא זקוק לחומרי המזון, החמצן ולפינוי הפסולת שזרימת הדם התקינה מביאה אתה. זה כולל את תאי הלב עצמם הזקוקים לחומרי הזנה ולחמצן כדי להמשיך לעבוד. אספקת הדם לתאי הלב אינה מגיעה דרך הדם העובר בחדרים אלא דרך העורקים הכליליים או בשמם הלועזי "העורקים הקורונריים". העורקים הללו יוצאים מנקודת המוצא של אבי העורקים מיד אחרי שהדם יוצא ממסתם המבדיל בין הלב לאבי העורקים.  העורק הימני מספק את צדו הימין של הלב והעורק השמאלי מתפצל לעורק השמאלי היורד המספק את הקיר הקדמי, המחיצה וחוד הלב. העורק הנותר מספק את הקיר הצדדי.

מחלה קורונרית מתחילה כבר בעשור השלישי לחיים כשרובד שומני/דלקתי מצטבר לאט ובמשך הזמן  בדופן העורקים וגורם לשינויים במבנה הדופן.  בהתחלה העורק עובר עיצוב חוזר ושטח העורק גדל כדי להתמודד עם העומס, אבל לעיתים הופך העורק לצר יותר – מה שמקשה על מעבר הדם. כשנוצר פער בין דרישות תאי הלב, למשל תוך כדי פעילות גופנית, למסוגלות העורקים לספק את הדם, הלב סובל ממצב הנקרא "איסכמיה" המתבטא בתעוקת הלב. הצטברות החומרים השומניים בתוך הדופן מביאה ללחץ וחולשה בשכבה הפנימית של העורק. אם הלחץ מביא לקרע בשכבה הפנימית, הרקמה השומנית נחשפת לזרימת הדם ונוצר שם קריש החוסם את העורק.  אם החסימה היא טוטלית, אספקת הדם מפסיקה ולאחר זמן תאי הלב מתחילים למות והבן אדם עובר התקף לב.

מהו מסתם דולף 

כדי להבין את פעולת המסתם חשוב להבין את פעולת הלב – הדם מגיע אל הלב דרך הורידים , אלו מעבירים את הדם אל העליות (פרוזדורים)  ומשם הוא עובר דרך העורקים אל שאר איברי הגוף. בלב קיימים ארבעה מסתמים שאחראים לזרימה החד כיוונית של הדם בחלל הלב ומהם דרך העורקים לכל אברי הגוף. 

 השאלה המעניינת היא איך הדם למעשה לא מחליק מהעליות אל החדרים. ההסבר לכך הוא הימצאותם של מסתמים בין העליות לחדרים.  אלו מונעים מהדם לעבור לפני או אחרי הזמן המתאים. ברגע הנכון  המסתם נפתח והדם זורם מן העליות ישירות אל החדרים.

אבל מה קורה כאשר ישנה בעיה במסתם? הרי ממש כמו בשאר תחומי החיים גם מסתמים יכולים להתקלקל. לפעמים משהו בסגירה כבר לא מהודק עד הסוף, לעיתים יש חלק מהמסתם שפשוט לא מצליח לתפקד כמו שצריך לכן הוא נקרא מסתם דולף. כך נוצר מצב שהדם הוא גולש אחורה או ממשיך קדימה מה שמקשה על הפעילות הלבבית התקינה. דליפה קטנה לא בהכרח תיצור בעיה, אך בהחלט יש לבדוק ולאפיין אותה בזמן.

מערכת ההולכה החשמלית של הלב

הלב הוא מכונה משומנת המסונכרנת היטב ומבוססת אותות חשמליים. אז איך בדיוק עובדת המכונה המשומנת הזו

נתחיל בנקודת המוצא של המערכת החשמלית בלב : 

קשר הגת והפרוזדור (SA node ) – זוהי הנקודה הראשונה ממנה מתחיל האות החשמלי של הלב. נקודה זו נמצא בעלייה ימין של הלב, ממש ליד הכניסה של הורידים הראשיים אל הלב. שם מתחיל להיווצר הזרם החשמלי שגורם קודם כל לכיווץ של העליות, מה שיעביר דם אל חדרי הלב. ומכאן לנקודה הבאה.

קשר הפרוזדור והחדר ((AV node – זוהי הנקודה השנייה במסע של גל חשמלי בתוך הלב. לאחר כיווץ העליות, הגל החשמלי  עובר דרך קשר הפרוזדור והחדר, שם הגל החשמלי מתחיל לעבור מפעילות בעליות הלב באופן מסודר ומנוהל אל תחילת הכיווץ של חדרי הלב אבל לאן ממשיכים?

אלומת הפרוזדור והחדר (Bundle of His (– האות החשמלי חייב להמשיך ולהתקדם כדי להגיע אל שאר חלקי החדר, ולכן הוא עובר בצרור על שם היס או בשמו העברי "אלומת הפרוזדור והחדר". במקום זה הגל החשמלי מתחיל להיפרד לשני גלים נפרדים – הגל האחראי המחיצה ועל חדר ימין והגל האחראי על חדר שמאל. כל אחד מהם פונה בכיוון שונה. במצב בריא ותקין הם אמורים להיות מסונכרנים

סיבי פורקינייה (Purkinje fibers ) –  זוהי התחנה האחרונה. סיבי פורקינייה נמצאים ממש בדפנות של חדרי הלב. מהגלים הימניים והשמאליים של הצרור של היס, ממשיך הגל החשמלי ומגיע אל סיבי פורקינייה שמקיפים את חדרי הלב מכל כיוון ודואגים להעברה יעילה ומהירה של אותו זרם החשמלי שמגיע עוד מלמעלה. בצורה כזו מתכווצים כל תאי החדר באופן מסונכרן, המביא להוצאת הדם מהלב באופן יעיל. וכך פעולת הלב מושלמת לעוד סבב אחד שוב ושוב.

מהו בעצם ניתוח מעקפים? לעקוף את הבעיה.

הלב הוא המשאבה הראשית של הגוף. הוא זה האחראי על הזרמת הדם אל העורקים ומהם אל התאים וכמו כן על איסוף הדם מהתאים באמצעות הורידים וחוזר חלילה.

מה מזין את הלב עצמו? ישנם עורקים מיוחדים הנקראים "עורקים קורונריים", שתפקידם הוא להביא דם אל תאי הלב ולאפשר להם לקבל את מגוון חומרי ההזנה הדרושים להם. במצבים בהם ישנן חסימות חלקיות או מלאות של העורקים הקורונריים, אספקת הדם המופחתת אינה מאפשרת ללב להתמודד עם דרישות הגוף.  דרך צינתור קורונרי ניתן למפות את העורקים ולהעריך את אופי החסימות. לעתים עקב מיקום או מורכבות החסימות, אין אפשרות לפתוח אותן באמצעות צנתור וזה הזמן בו כדאי לשקול ניתוח מעקפים.

בדומה לעולם התחבורה, מעקף נועד לעקוף מקום מסוים. בניתוח מעקפים, יצירת מעקף נועדה לחבר בין שני חלקים בריאים של העורק, לעקוף את החסימה ולאפשר זרימת דם תקינה. המנתח משחרר עורק מדופן החזה או מוציא חלק לא נצרך של אחד מעורקי היד או ורידי הרגל ומחבר אותם לעורק בלב. הגוף יכול להמשיך ולתפקד היטב גם בלי אותם כלי דם, כך שהלב ייהנה מהמעקף החדש ויוכל לתפקד היטב.

סי טי קורונרי – מסתכלים על הלב בתלת-מימד

בדיקת CT היא צילום תלת ממדי של האברים הפנימיים. הבדיקה בנויה על גלי רנטגן כך שלאחר סיום הבדיקה נקבל תמונה של האיברים שנבדקו . 

ב CT קורונרי נקבל תמונה של האנטומיה של הלב ואת מצבם של  עורקי הלב .

בבדיקת CT משתמשים בחומר ניגודי המכיל מולקולות של יוד, מה שמאפשר הדגמה טובה יותר של העורקים. החומר הניגודי מוזרק לוריד וכשהוא מגיע לעורקי הלב  ניתן לאתר חסימות. במקרה של חסימה, אפילו חלקית, הזרימה של החומר הניגודי לא תיראה אחידה וכך ניתן יהיה היצרויות בעורקי הלב.

למי זה מתאים? נשים שלא יכולות  לבצע מבחן מאמץ, מטופלות עם תשובות לא חד משמעיות ממאמץ או מיפוי לב, למטופלות שעברו צנתור והתשובה לא היתה חד משמעית  ומנותחות שעברו ניתוח מעקפים ויש חשש לסתימה בהם 

בדיקת CT קורונרי היא לא פולשנית, לא כואבת ומסוגלת לתת מידע רב בתוך זמן קצר מאוד אבל הבדיקה כן כרוכה בקרינה. כמות הקרינה אמנם ירדה בכ80% בשנים האחרונות לאור ההתקדמות הטכנולוגית אבל עדין היא קיימת. הבדיקה מתבצעת באמצעות שילוב של תחום הרדיולוגיה (הדמיה) והקרדיולוגיה (מערך הלב). כדי לשמוע עוד פרטים על הבדיקה עצמה ועל התאמה אליה, מומלץ לפנות לקרדיולוגית המטפלת להערכה.

סייברכונדריה

מינוח זה הוא הלחם של המילים סייבר והיפוכנודריה, זהו מצב בו אדם חושש וחרד לגבי סימפטומים נפוצים בצורה מופרזת או בלתי מבוססת על סמך ממצאי חיפושיו ברשת.

חיפוש סימפטומים ברשת היא תופעה נפוצה שרובנו שותפות לה אך עשויות להיות לה השפעות שליליות על הבריאות. לעיתים קרובות חיפושים של סימפטומים נפוצים, כגון כאבי ראש או עייפות, יכולים להניב תוצאות מפחידות ואצל חלקנו עלול להיווצר מצב של לחץ וחרדה שעשויים להשפיע לרעה על הבריאות.

לעיתים אנחנו כל כך בטוחות באבחנה העצמית שלנו, שאנחנו מציגות לרופא תמונה מעוותת של סימפטומים בהתאם לממצאים שמצאנו ברשת- כלומר, מדגישות סימפטומים מסוימים על פני אחרים. תופעה זו עלולה לגרום לאבחון שגוי על ידי הרופא ולהביא לפגיעה של ממש בבריאות.

מה אנחנו יכולות לעשות?

• להתייחס לממצאים ברשת בערבון מוגבל ובתור המלצה בלבד
• לזכור שלסימפטומים יכולים להיות מגוון סיבות ולא כדאי להניח את הגרוע מכל.
• לא להילחץ יותר מידי.
• לזכור שלרופאה שלך יש יותר ניסיון והכרות עם ההיסטוריה הרפואית שלך.
• במידה ועדיין קיים חשש, תמיד ניתן לפנות לקבל חוות דעת שנייה ולבקש בדיקות מתאימות.
• חשוב לא פחות הוא לא לנהל רפואה ואבחון עצמי דרך הרשת.

צנתור

זהו אחד ההליכים המשמעותיים ברפואת הלב 

ללב מערכת כלי דם והוא למעשה מזין את עצמו על ידי הזרמת דם אליהם.

כשהעורקים פתוחים באופן מלא, הלב מקבל את מלוא ההזנה לה הוא זקוק, אבל מה כשאחד העורקים נסתם באופן מלא או חלקי?  דופן הלב המסופק על ידי העורק לא מצליח לתפקד כמו שצריך תאי הלב עלולים להתחיל למות – וזה בעצם התהליך שאנחנו מכירים  כ"התקף לב". אם העורק חסום חלקית, הדופן הזה יקבל אספקה מספקת במנוחה אבל יימצא במחסור במאמץ – בהתכווצות יותר חזקה או מהירה.

כשמישהי חווה אירוע לבבי חריף, עם כאבים בחזה או סימנים אחרים של התקף לב ולזה מצטרפים שינויים באק"ג ו/או עליה ברמת החלבונים של הלב בדם (טרופונין), יש צורך בצנתור.  לצנתור מפנים גם כשחווים תעוקה מחמירה.

מה קורה בהליך הצנתור?

הצנתור מתבצע בחדר סטרילי הדומה לחדר ניתוח. הפרוצדורה יכולה להתבצע בערות, בטשטוש או בהרדמה  לפי החלטת הרופא או הרופאה המטפלים, בהתאם לאזור ולמה שנדרש לביצוע הבדיקה . 

איך מתבצע הצנתור 

בצנתור מחדירים צנתר מיוחד אל אחד העורקים הגדולים  או דרך עורק ביד או המפשעה.  לפני ההליך מזריקים חומר מאלחש לאזור כניסת הצנתר. הצנתר מגיע עד לעורקי הלב אז מחדיר הרופא חומר ניגודי המאפשר לצפות בעורקים על המסך החיצוני. אם אחד העורקים חסום, הוא לא יתמלא בחומר הניגוד או שיתמלא באופן חלקי וכך ניתן לאתר את מיקום החסימה ולטפל בה. אם הבעיה היא קריש דם, לעיתים ניתן לשאוב אותו דרך הצנתר ואם הבעיה בהצטברות חומרים שונים בתוך העורק, ניתן להכניס למקום תומכון מיוחד ולמקם אותו דרך ניפוח של בלון. כך התומכון (סטנט) נדבק לדפנות של העורק ומחזיק אותו פתוח כדי לאפשר זרימה חופשית של דם. משאירים את התומכון, מוציאים את הבלון ומצנתר וסוגרים את העורק. צנתור יכול להיות אבחנתי כדי להבין את מיקום וחומרת החסימה (או אולי אין בכלל חסימה) או טיפולי וכך להציל חיים.

קוצב לב – קוראים את הקצב

אנחנו מקבלות בטבעיות את העובדה שהלב ממשיך לספק את צורכי הגוף ולא נח לרגע. (מעל 100,000 פעימות ביום, מיליארדים כאלו במשך חיינו.) הקצב מותאם לצרכים שלנו בעזרת פעילות חשמלית קבועה, כך הלב מגיב לצרכי הגוף ומעלה ומוריד דופק לפי דרישות הגוף. אבל מה קורה כשהקצב משתבש? הלב פתאום לא מתפקד  בצורה האידיאלית ויש פעימות חסרות, הקצב נמוך מדי או קיים חוסר סנכרון של העליות וחדרי הלב. בעבר, מי שהתמודדו עם מצבים כאלו , סבלו מירידה משמעותית בסיבולת לפעילות גופנית, בפגיעה באיכות החיים ואפילו מוות. 

היום ניתן למצבים רפואיים כאלו ניתן להשתיל קוצב לב ולאפשר ללב לשלוט ולנווט את הקצב שלו בצורה מלאכותית. באופן טבעי, הלב מעביר את המסרים שלו באמצעות רשת חשמלית. הגל החשמלי מתחיל בעלייה ימנית,  הנקרא קשר הגת והפרוזדור שהוא הקוצב הראשי בלב ומשם מתפשט בצורה מסודרת בעליות אל ה"קשר הפרוזדור והחדר” ומשם דרך סיבי ההולכה לשאר חלקי הלב, מה שמאפשר כיווץ משותף של העליות והחדרים והתכווצות יעילה של החדרים. במידה והקצב אינו תקין בשל הפרעה חשמלית מכל סיבה שהיא, ניתן להשתיל קוצב שיחליף את הפעילות החשמלית הטבעית של הלב, קוצב המעביר בעצמו את האותות החשמליים הנדרשים. י

ישנו מגוון קוצבים – כאלו שיכולים להיכנס רק אל צידו הימני של הלב, רק לעלייה או רק לחדר. טכנולוגיות חדשות מאפשרות לקוצב להעלות ולהאט את הדופק בעקבות חיישן תנועה.  בסופו של דבר, הקוצב מאפשר ללב לתפקד בקצב חשמלי נכון ולהחזיר את קצב הלב לפעימות הנכונות ולאפשר למי שזקוקות לכך, איכות חיים.

מהי "תסמונת הלב השבור"?

תסמונת הלב השבור היא מצב רפואי המביא להיחלשות שריר הלב, לא קבועה אך בהחלט מסכנת לטווח הקצר עד להתאוששות הלב. התאוששות מלאה יכולה לקחת בין שבוע עד חודשיים.  הביטוי "לב שבור" מתאר מצב רפואי בו רמות גבוהות מאוד של אדרנלין מביאות לירידה תפקודית של הקצה התחתון של הלב (חוד הלב) כשבסיס הלב (החלק העליון ) מתפקד מעל הרמה הרגילה כפיצוי . זה מתבטא בכאבים בחזה ושינויים באק"ג, אבל לרוב אין נזק משמעותי לתאי שריר הלב.

לעיתים הסיבה ברורה, למשל משבר נפשי או ויכוח סוער או כתוצאה ממצב רפואי מסכן חיים כמו מצבי הלם. אולם לעתים התסמונת מופיעה ללא כל סיבה מקדימה הברורה לעין. ב-28% מהמקרים בהם אובחנה תסמונת הלב השבור, לא היו גירויים פיזיים או נפשיים מוקדמים

נמצא ש "תסמונת הלב השבור" שכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

אז איך נדע שלא מדובר בהתקף לב?

להתקף לב ולתסמונת הלב השבור עשויים להיות סימפטומים זהים. למעשה, 1%-2% מהאנשים שחשבו שהם חווים התקף לב אובחנו כבעלי תסמונת הלב השבור.

גם תוצאות הבדיקות יכולות להטעות: בדיקת אק"ג לא תוכל לבדל בין תסמונת הלב השבור לבין התקף לב ובבדיקות הדם יראו עלייה ברמות הטרופונין (אנזים בדם אשר משתחרר משריר הלב כאשר הוא נפגע), גם בהתקף לב וגם בתסמונת הלב השבור כשהאחרונה מתאפיינת ברמות נמוכות יותר של האנזים מאשר בהתקף לב משמעותי.

האבחנה בין התקף לב לבין התסמונת מתבצעת באמצעות הדמיה של עורקי הלב והוכחה שלא קיימת חסימה באחת העורקים.

למה חשוב לאבחן ?1 מתוך 5 הלוקים/ות בתסמונת יפתחו סיבוכים, שיעור הדומה לשיעור הסיבוכים מהתקף לב. מדובר בסיבוכים כמו הפרעות קצב, אי ספיקת לב קשה ואף מוות. למרות זאת, אם עוברים את הימים הראשונים הקשים, הפרוגנוזה של תסמונת הלב השבור נחשבת לטובה. בתסמונת הלב השבור השינויים במראה ובתפקוד הלב חולפים לחלוטין לאחר כמה שבועות.

לכן, מה שחשוב הוא: ברגע שאת חווה תסמינים להתקף לב כמו תעוקה או כאב בחזה, עדיף להניח לשאלת הסיבה לכאבים ולהגיע לבית החולים במהירות האפשרית.

סטרס חרדה ומצבים נפשיים יכולים להשפיע על תפקוד הלב שלנו. חשת בתסמינים , גשי להיבדק במיידי. מומלץ להכניס את השגרה פעולות מרגיעות כמו פעילות גופנית, מפגש עם חברות ,קריאה, אומנות, צעידה בים  על שפת הים  או כל פעולה שתמצאי בו רגיעה.

תעוקת חזה

על פי האקדמיה ללשון עברית המילה "תעוקה" משמעותה מצוקה. במונחים רפואיים תעוקה היא דרך לתאר כאבים הקשורים למצבים לבביים. זאת אומרת, כדי לתאר בצורה נכונה כאבים בחזה – משתמשים במילה תעוקה. כאבים בחזה שנובעים ממקור לבבי יהיו מלווים בתחושה של לחץ, כאילו מישהו התיישב על הלב ובעצם מעיק על הפעילות התקינה שלו.