ימי הקורונה "העליזים" הביאו איתם לחיינו המון מושגים שאף אחת מאתנו לא חשבה שתכיר. פתאום מכונות הנשמה, סגרים וריחוק חברתי הפכו להיות חלק מהלקסיקון בכל שיחת סלון, וכולנו הפכנו להיות קצת אפידמיולוגיות, אימונולוגיות וחוקרות. אבל עם כל ההבנה ההולכת ומתגבשת לגבי וירוס הקורונה ודרכי הפעילות שלו, ישנם כמה מושגים שעדיין נזרקים לחלל האוויר ועלולים לבלבל אותנו. אחד מהם הוא "מיוקרדיטיס" שהשם שלו עולה שוב ושוב בשיחות בנוגע לקורונה עצמה, אך גם בנוגע לחיסון! אז איך אפשר להבין מי הוא אותו "מיוקרדיטיס" ומה בעצם תפקידו בכוח?

מיוקרדיטיס – שלב אחרי שלב

הבנה של מבנה הלב

יכול להיות שאתן מדמיינות את הלב כמקשה אחת, אך הוא עשוי ממספר שכבות המרכיבות את המבנה הייחודי שלו. נתחיל מבחוץ פנימה. הראשון הוא הפריקרדיום – שק קטן שמכיל בתוכו מעט נוזל שמונע מהלב להתחכך בסביבה בכל פעם שהוא מתכווץ ומתרחב. לאחר הפריקרדיום נמצא האפיקרדיום שהיא שכבה קטנה של רקמת חיבור שנועדה להגן על הלב גם כן ולאפשר מעבר של הזרם החשמלי שבאמצעותו מופעלת תנועת השריר הלבבי. כעת אנחנו מעמיקים פנימה ומגיעים לשכבה העבה והמשמעותית ביותר – המיוקרדיום. זוהי שכבת השריר שבאמצעותה הלב מתכווץ ומתרחב וכך בעצם הוא דואג להזרמה של הדם לכל שרירי הלב. הפנימית ביותר היא שכבת האנדוקרדיום המהווה את שכבת הגבול האחרונה לפני הכניסה לחלל הלב עצמו. אם נעשה סדר ונתחיל מבחוץ פנימה – פריקרדיום – אפיקרדיום – מיוקרדיום – אנדוקרדיום.

ומהי מיוקרדיטיס?

מיוקרדיטיס היא בעצם דלקת של שכבת שריר הלב, המיוקרד, שעליה סיפרנו מקודם. הפגיעה בשריר הלב נוצרת כתוצאה משני גורמים מעורבים. הראשון הוא הפתוגן, גורם המחלה, כאשר ברוב המקרים של מיוקרדיטיס גורם המחלה הוא ווירוס (ממש כמו הקורונה שכולנו מכירות). הגורם השני הוא הגוף שלנו בעצמו! תאי הדלקת גורמים להפעלת מערכת החיסון שבתורה נלחמת בגורם המחלה ועושה זאת לעיתים בצורה אינטנסיבית מדי, מה שיכול לגרום לנזק לרקמת שריר הלב וכך להחמיר את המיוקרדיטיס.

ומה בעצם קורה כשחולים?

חשוב להבין שמיוקרדיטיס היא מחלה שיכולה להפתיע. מצד אחד, היא יכולה לעבור ללא תסמינים כלל או עם תסמינים קלים כגון קשיי נשימה ואפילו לא להתגלות בזמן אמת. מהצד השני, היא יכולה גם לגרום להפרעות קצב משמעותיות אצל חלק מהמטופלות וכתוצאה מכך, אפילו למוות. ישנם מקרים שבהם הנזק העיקרי יתבטא דווקא בעתיד, כמו אי ספיקת לב או נזק לבבי לטווח הארוך.

מהו הגורם העיקרי למיוקרדיטיס?

מה התשובה השכיחה ביותר שאתן מקבלות כשאתן מגיעות לרופא? אם לא עניתן: "זה ויראלי", אתן צריכות לבדוק את הרופא שלכן. אבל ברצינות, וירוסים הם הסיבה לרוב המחלות, וגם במיוקרדיטיס הם נחשבים לגורם המרכזי הגורם למחלה. 

האם צריך לפחד בכל פעם שהרופא אומר: זה ויראלי?

ממש לא! ואיך אנחנו יכולות להיות כל כך נחרצות בקביעה? מחקר בינלאומי שבחן 126 מיליון (!) משתתפים בדק ומצא כי השכיחות של מיוקרדיטיס היא 10-20 מקרים מתוך 100,000 אנשים למשך שנה. אם נהפוך את המספרים הללו לאחוזים, הסיכוי שאדם יחלה במיוקרדיטיס במשך שנה אחת מחייו הוא 0.0001-0.0002%. מסכימות אתנו שאין צורך להיכנס לבהלה מיידית?

קורונה ומיוקרדיטיס – הקשר האקטואלי  

אם השכיחות היא נמוכה ולעיתים המחלה עוברת אפילו ללא תסמינים, למה נזכרנו בה דווקא עכשיו? זו שאלה מצוינת וכאן האקטואליה נכנסת לעניינים. מסתבר שישנם מקרים רבים ומדווחים של מיוקרדיטיס וקורונה, כאשר לעיתים הבדיקה לקורונה מגיעה רק בעקבות מיוקרדיטיס שעוררה חשד לכך! אם להעמיק את הקשר אפילו יותר, חלק מהמחקרים טוענים שעד 7% מהנפטרים מקורונה חוו מיוקרדיטיס ונזק לבבי שגרם לפטירתם כתוצאה מהנגיף והשלכותיו.

מהו מנגנון הפגיעה?

היום אנחנו כבר יודעות כי ווירוס הקורונה נצמד אל חלבון בשם ACE 2 הנמצא בעיקר במערכת הנשימה ובריאות. ההיצמדות מפריעה לתפקוד התקין של החלבון וכך נגרמים קשיי הנשימה המוכרים ותופעות קשות אחרות בריאות. אך מסתבר שניתן למצוא את החלבון בעוד מקומות בגוף, כאשר אחד מהם מרכזי במיוחד. רוצות לנחש איפה? אז אם כבר הבנתן לאן אנחנו חותרות, חלבון ACE 2 נמצא גם בתאי הלב מה שהופך את הפגיעה הלבבית של הקורונה למובנת יותר.  

אבל עכשיו יש חיסון – אז אין סיבה לפחד?

פה התשובה היא קצת יותר מורכבת. החיסון יעיל ביותר נגד הנגיף עצמו, כפי שניתן לראות ברחבי ישראל בתקופה האחרונה, ולכן וודאי שהתחסנות כנגד הנגיף מורידה את הסיכון שלכם לסבול ממיוקרדיטיס בעקבות תחלואה בקורונה. עם זאת, כן צריך לדעת כי בישראל עצמה דווחו 148 מקרים של מיוקרדיטיס לאחר מתן המנה השנייה של החיסון. כשמעמיקים בנתונים מגלים כי עיקר החולים במיוקרדיטיס הם צעירים כבני 18 או פחות, שקיבלו את המנה השנייה של החיסון – ועל כן נבדק הקשר בין החיסון למיוקרדיטיס אצל אוכלוסייה זו, אולם ה-CDC, ה-EMA, ה-FDA, ארגון הקרדיולוגיה האמריקאי ומשרד הבריאות ממליצים להמשיך ולהתחסן גם בגילאים אלו לאור התועלת של החיסון והסיכוי הנדיר לחלות במיוקרדיטיס בעקבותיו.

מסתכלים למציאות בעיניים

על פי נתונים מארה"ב, 0.01% מהילדים שחלו בקורונה במדינה נפטרו כתוצאה מכך. הנתון הזה מבהיל בכל קנה מידה. כעת, כשמעמידים את אחוז התמותה של 0.01% אל מול הסיכוי למיוקרדיטיס שכרגע עדיין נמצא על 0.0002% ואולי קצת יותר – המאזניים נראים לא שקולים במיוחד וההחלטה הופכת להיות קלה יותר.

אם נסכם את הנתונים שאנחנו מכירות בינתיים, אולי ישנו סיכוי קל לעלייה קטנה במספר מקרי המיוקרדיטיס אצל מתחסנים צעירים אחרי המנה השנייה – אבל כששוקלים את זה אל מול האפשרות להסתכן ולחלות בקורונה שהאחוזים מולה מפחידים הרבה יותר, ברור מה כדאי לעשות.

הרבה בריאות לכולם!

נכתב על ידי אריאל רוז'יצקי, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, סטאז'ר בבית החולים שערי צדק. 

Molecular Biology and Pathogenesis of Viral Myocarditis 2008Mitra Esfandiarei, Bruce M. McManus10.1146/annurev.pathmechdis.3.121806.151534Annual Review of Pathology: Mechanisms of Disease  

Myocarditis revealing COVID-19 infection in a young patient 2020Jean-François Paul, Pierre Charles, Clémence Richaud, Christophe Caussin, Christelle Diakov10.1093/ehjci/jeaa107European Heart Journal – Cardiovascular Imaging