מדוע נשים נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר לחלות בסוכרת?

לכל אישה יש 10 שנים של מצב טרום-סוכרתי. איך להימנע מהמחלה בזמן הזה ומה חשוב לדעת? מדריך לא מתוק

זה לא סוד שמחלת הסוכרת נמצאת במגמת עלייה עקבית בארץ ובעולם. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-400 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מסוכרת. מספר זה צפוי לעלות ל-592 מיליון עד שנת 2035. סוכרת היא גורם סיכון למחלות נוספות, לרבות הגברה משמעותית של הסיכון למחלות לב ולשבץ מוחי. למרבה הצער, כ-50% מהסוכרתיים מתים ממחלות לב וכלי דם.

הנתון הזה מדאיג במיוחד נוכח העובדה שסוכרת מכפילה בכמעט פי שלושה את הסיכון של נשים לחלות במחלות לב וכלי דם, בעוד אצל גברים היא מכפילה בכפי שניים "בלבד". המשמעות היא, שבהשוואה לגברים סוכרתיים, לנשים סוכרתיות יש סיכון יתר של 27% לחלות בשבץ מוחי ושל 44% יותר לחלות במחלת לב כלילית.

גם בישראל נרשמת עלייה במספר חולי הסוכרת ככל שעולה הגיל הביולוגי. בגילאים הצעירים (עד גיל 45), השיעורים בגברים גבוהים יותר מהשיעורים בנשים. בגיל הביניים, 64-45, השיעורים גבוהים יותר דווקא בקרב נשים, ובגיל המאוחר (65+) השיעורים דומים בשני המינים. יש לציין ששיעור הסוכרת בקרב נשים ערביות גבוה באופן מובהק מזה של הנשים היהודיות (איור 1).

10 שנים של המתנה

מסקנות חד משמעיות לשאלת הסיכון הנשי לסוכרת עדיין אין, אבל מחקרים חדשים מצביעים על כמה סיבות אפשריות:

  1. הבדלים מגדריים בטיפול ובמעקב אחר איזון הסוכר: מחקרים מראים, שנשים הסובלות ממחלות כרוניות נוטות ליטול פחות תרופות ולהיות פחות במעקב מאשר גברים. סוכרת היא מחלה כרונית, ועל כן יש להניח שזה המצב גם בחולות סוכרת, אם כי אין נתונים אמפיריים ממחקרים שהתבצעו בנושא.
  2. גורמי סיכון נוספים לנשים סוכרתיות: לעתים קרובות קיימים בנשים הסובלות מסכרת גם גורמי סיכון נוספים למחלות לב וכלי דם, כגון פרופיל שומנים לא תקין ולחץ דם גבוה, מה שמעלה את הסיכון הכולל למחלות לב וכלי דם. במקרה כזה יש אפקט סיכון מצטבר וסיכון מוגבר.
  3. השפעת המחלה על עורקי נשים. מחקרים מראים שיש התאמה בין רמת ה-Hba1c (בדיקת הדם המשקפת ממוצע של רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים) ובין חומרת מחלת הלב הכלילית בנשים, אך לא בגברים.
  4. תגובתיות לתרופות: חלק מהנשים מגיבות פחות לתרופות הסוכרת הישנות יחסית, כגון תרופות ממשפחת ה-sulfonylure (למשל גלובן).
  5. ערכי מסת גוף (BMI): עודף משקל והשמנה הם גורם סיכון מרכזי בהתפתחות סוכרת. בהשוואת המשקל בין נשים וגברים בעת אבחנתם כסוכרתיים, ה-BMI של הנשים היה גבוה מזה של הגברים (31.8 בגברים לעומת 33.7 בנשים). עובדה זו קשורה, בין השאר, למאפייני אגירת השומנים השונים בין גבר ואישה: כמויות גבוהות יותר של שומן סביב האיברים משפיעות לרעה על רמות הסוכר ועל יעילות הטיפול.
  6. טרום-סוכרת: מחקרים מראים שנשים נמצאות במצב של טרום-סוכרת במשך 10 שנים, זאת בהשוואה ל-8 שנים בלבד אצל גברים. כלומר, יש להן יותר זמן חשיפה לסיכונים הנלווים, כולל insulin resistance, כלומר אי יכולת של תאי הגוף להגיב לאינסולין ולהכניס את הסוכרים לתאים.

חלון ההזדמנויות המניעתי

לכל אישה יש 10 שנים של מצב טרום-סוכרתי. מדובר בחלון הזדמנויות גדול במיוחד. בזמן זה מומלץ לבחור דרכים למניעת המחלה וגם אם כבר אובחנה סוכרת – יש לטפל בה. אימוץ אורח חיים בריא חיוני הן למניעת סוכרת באשר היא והן לטיפול בה.

כך למשל, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית אירובית של לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית, או 75 דקות של פעילות אירובית עצימה. סקירה של 20 מחקרים מראה ירידה של 30-20%-30% בהתפתחות הסוכרת בקרב אנשים הפעילים גופנית ברמה גבוהה בהשוואה לאנשים שאינם פעילים.

גם לתזונה נכונה יש משקל במניעת סוכרת. כדי לשלוט ברמת האינסולין בדם מומלץ לצרוך שומנים בריאים – למשל שומני דגים, אבוקדו, שמן זית; לאכול פחמימות מורכבות (לחם מחיטה מלאה, רוב סוגי הקטניות, אורז מלא, בטטה, גריסים ועוד), וכאלה המכילות סיבים תזונתיים שמאפשרים לגוף לספוג את הסוכרים באופן איטי יותר.

 כמו כן, יש להקפיד על אכילת ירקות ולאכול פירות במינון נמוך יותר, בגלל תכולת הסוכרים הגבוהה שלהם. אכילה של ארוחות קטנות (כל שלוש-ארבע שעות) ולא שלוש ארוחות גדולות ודשנות.

וכמובן – להימנע ממזונות מזרזי סוכרת כמו סוכר מכל הסוגים, מאכלים מתוקים, עוגות, מיצים טבעיים ומשקאות קלים, פחמימות פשוטות כגון קמח לבן, מזון העשיר בשומנים רוויים כגון חמאה, צ'יפס, בורקס, בשר שמן, נקניקים ונקניקיות ושתייה מרובה של משקאות אלכוהוליים.

אהבתם את המאמר? שתפו עוד קוראים

קרן גרינברג, מנהלת פרויקטים בקהילה

קרן היא מנהלת פרויקטים בקהילה מטעם המרכז. עבודתה של קרן כוללת עיצוב, פיתוח יישום והערכה של תכניות לקידום בריאות בקהילות שונות בארץ. לקרן תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור ובימים אלו שוקדת על הדוקטורט בבריאות הציבור.

קרן עוסקת בין היתר בקידום בריאות במקומות עבודה, אוריינות בריאות, אוריינות בריאות דיגיטלית ואוריינות מזון.

דבורה ברדה, MPH מנהלת פרויקטים בקהילה

דבורה מנהלת פרויקטים בקהילה. היא עבדה במשך כמה שנים כאופטומטריסטית מוסמכת ומנהלת קליניקה עד שגילתה והתאהבה בעולם של קידום בריאות. לדבורה תואר שני בבריאות הציבור שסיימה בהצטיינות. עבודתה במרכז מתמקדת בפיתוח תוכניות קידום בריאות עבור נשים בסיכון לפתח מחלות לב בעתיד. היא עוסקת בין היתר במיפוי והערכת צרכים, איסוף וניתוח נתונים לצורך תכנון, יישום והערכה של תוכניות קידום בריאות בקהילה.

ד"ר דנה צפת, MD MPH

דנה היא המנהלת של המרכז לבריאות לב האישה. ד"ר צפת למדה בברנרד קולג' ובבית הספר לרפואה של הרווארד ועשתה שם תואר שני בבריאות הציבור. היא התמחתה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. לאחר שניהלה במשך 7 שנים את מעבדת האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים האוניברסיטאי "תומס ג'פרסון", עלתה לישראל והצטרפה לבית החולים הדסה בו היא עובדת גם כמנהלת המרכז וגם כרופאה קרדיולוגית בכירה במערך הלב.

כמנהלת ומייסדת המרכז לבריאות לב האישה, מקדישה ד"ר דנה את חייה להעלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים בישראל ומחוצה לה. 

ד"ר אלישבע לייטר PhD

אלישבע היא פסיכולוגית חוקרת בתחום הבריאות, המתמחה בבריאות האישה. בעשרים השנים האחרונות כללה עבודתה מחקרים, עבודה קלינית בבריאות הציבור בהתמקדות על מניעת מחלות. ד"ר לייטר החלה את דרכה המקצועית בניו-יורק, השתתפה במגוון יוזמות הנוגעות לבריאות האישה במרכזים רפואיים ובעמותות הן בארה"ב והן בישראל והיא מתעניינת במיוחד בהשפעות סוציו-דתיות על הבריאות. כיום היא מנהלת את תכניות קידום בריאות נשים בחברה החרדית.