יוצאים ממה שמוכר אל השינוי
טרנסג'נדרים הם ההגדרה של יציאה מהתבנית ואם במקרה אינכם יודעים עדיין מי הם הטרנסג'נדרים, אף פעם לא מאוחר ללמוד. מדובר על אנשים שנולדו וסווגו עם מין מסוים – זכר או נקבה, אך בפועל המגדר שלהם שונה מהמין שאליו הם נולדו, כאשר הכוונה היא לגבר שנולד בגוף של אישה וההיפך.
אם נדבר קצת על מספרים, בארצות הברית בלבד ישנם 1,600,000 המגדירים את עצמם טרנסג'נדרים (0.6% מכלל אוכלוסיית ארה"ב!) ואין ספק שבכל העולם ניתן לראות הכרה בטרנסג'נדרים ובמציאות חייהם.
השאלה האמיתית היא מה קורה כשמנסים לערבב בין תבניות הרפואה לבין מטופלים טרנסג'נדרים? האם הרופאים והרופאות אכן מצליחים לעשות את הסוויץ' בראש ולהבין את המצב הייחודי של המטופלים שלהם או שהתבניות משתלטות?
טרנסג'נדרים ומערכת הבריאות
אם נעצור ונחשוב לרגע, למה שבכלל תהיה בעיה? הרי טרנסג'נדרים הם מטופלים ככל שאר המטופלים והמטופלות במרפאה, לא? לצערנו התשובה היא חד משמעית לא. בסקר שנערך בשנת 2015 בקרב 28,000 טרנסג'נדרים, נמצא כי 33% סיפרו שהם חוו אירועים מורכבים ולא נעימים כשהם הגיעו לייעוץ רפואי במערכת הבריאות. 23% הודו כי החשש מאירועים כאלו מונע מהם לחפש ייעוץ רפואי – אף על פי שבחברה הטרנסג'נדריתיש אחוזים גבוהים יותר של השמנה, עישון, תחלואה בנגיף ה-HIV ואפילו דיכאון והתאבדויות.
ומה לגבי הלב?
השאלה הלבבית באוכלוסייה הטרנסג'נדרית היא מרתקת מבחינה רפואית. עובדה ידועה היא שמחלות הלב אצל נשים מתחילות בגיל מאוחר יותר (7-10 שנים בממוצע) מאשר אצל גברים. במידה וישנם גורמי סיכון ידועים כמו מחלות לב במשפחה, עישון או השמנה יש לשים לב ולהיות עירניים גם בגילאים מוקדמים יחסית. כבר פה אפשר לעצור ולהבין שבנוגע לאוכלוסייה טרנסג'נדרית יש צורך ביציאה מהקופסה ומחשבה מעמיקה. כיצד יש לטפל בנשים טרנסיות והאם גורמי הסיכון שלהן מגדילים את הסיכוי שלהן להתמודד עם אירועים לבביים ביחס לנשים סיסג'נדריות? והאם גברים טרנסים נמצאים באותה רמת סיכון של גברים סיסג'נדרים?
גורמים נוספים שאסור לשכוח
מסתבר שלא רק אותנו התשובות מעניינות, אלא גם את ארגון הלב האמריקאי שפרסם מאמר בדיוק על הנושא הזה בשנת 2019. המחקר בחן מאות אלפי אנשים ונשים, ואלפי טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות באחד המחקרים המקיפים ביותר שנערכו בנושא, אך יש לשים לב לכל הפרטים. קודם כל, צריך לזכור שישנם גורמים שיכולים להיות משמעותיים ביותר במצבים לבביים כגון אוטם ומחלות קרדיווסקולריות. גורמים כמו אי ספיקת כליות, עודף שומנים בדם, סכרת, גזע ויתר לחץ דם משפיעים גם הם השפעה משמעותית במיוחד על המצב הלבבי. אז לאחר שלוקחים את כל הגורמים הללו בחשבון ומנטרלים את ההשפעה שלהם מבחינה סטטיסטית, התוצאות היו מובהקות למדי.
התשובות הגדולות שכולנו חיכינו להן
בואו נתייחס קודם כל לנשים טרנסיות, שעברו את השינוי מגבר לאישה. כאשר משווים את הנתונים שלהן לאלו של נשים סיסג'נדריות, מסתבר שלנשים טרנסיות ישנו סיכון כפול לחוות אוטם לבבי. אם משווים לגברים סיסג'נדרים, הסיכוי של נשים טרנסיות לאוטם לבבי הוא זהה. אצל גברים טרנסים שעברו את השינוי מאישה לגבר, התוצאות היו שונות. מסתבר שלגברים טרנסים ישנו סיכון כפול להתמודד עם אוטם לבבי בהשוואה לגברים סיסג'נדרים, אך הסיכון עולה לפי 4 כאשר משווים גברים טרנסים למול נשים סיסג'נדריות. רק כדי לוודא שהבנתם נכון, נשים טרנסיות יחוו יותר אירועים של אוטם לבבי בהשוואה לנשים סיסג'נדריות, אך גברים טרנסג'נדרים יחוו יותר אוטמים לבביים בהשוואה לכל אוכלוסייה סיסג'נדרית – גברים ונשים כאחד.
אבל מה משפיע על התוצאות?
קודם כל, חיים מלאי סטרס! רק דמיינו לעצמכם את התחושה שמלווה טרנסג'נדרים במציאת עבודה, זוגיות ואפילו בחיפוש דירה אל מול בעלי בית. הסטרס הזה משפיע לרעה על מצב הלב, ועלול לגרום להגברת המצב הדלקתי בגוף – שכמובן בתורו משפיע גם הוא לרעה על המצב הלבבי. נשמע שאנחנו מגזימים עם משמעות הסטרס? במחקר שפורסם בשנת 2011 על רמות הסטרס אצל גברים טרנסג'נדרים, נמצא כי רמות חלבון דלקתי בשם CRP הוכחו כגבוהות יותר אצלם, מה שבהחלט יכול לתרום למצב הלבבי.
ניתן להוסיף על כך את הטיפול ההורמונלי שטרנסג'נדרים רבים נוטלים לצורך תהליך השינוי. הורמוני המין הוכחו כמשפיעים גם על מצבים רפואיים רבים, וביניהם ניתן כמובן להזכיר את המצב הלבבי שעליו אנחנו מדברים. בנוסף על כך, הורמוני המין בכמויות גדולות יותר עלולים להשפיע גם על מצב הקרישיות וכיווץ כלי הדם – ששניהם גם הם מעלים בתורם את הסיכון לאירועים לבביים ולאוטמים.
בסופו של דבר, איפה זה פוגש את כולנו?
בטיפול רפואי, טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות עלולים לחוות תחושות של ניכור, חוסר ידע והבנה מצד המערכת. מחקר כזה שמציף את הבעייתיות ומצביע על הנקודות אליהן יש לשים לב בהתייחסות למצבים לבביים בפרט, ולמצבים רפואיים בכלל, יכול להיות נקודת המפנה עבור צוות רפואי.
בסופו של יום, חשוב שכולנו נזכור שמה שמשמעותי באמת הוא מה שיש בתוך הלב עצמו, וכדאי שכולנו נדע איך כדאי להתייחס אל הלב ואל האדם שנושא אותו.