הפרעת מצב רוח עונתית – דכדוך של חורף? 

אתן מסתכלות החוצה אל השמיים, טיפות עבות יורדות למטה, הכול אפור, כולן בשכבות מסביב והשמש מסתתרת אי שם מעבר לענני הסערה. יש נשים שפורחות בזמן החורף, אבל רובנו עסוקות בניסיונות להיכנס עמוק אל תוך הקונכיות שלנו ולנסות לצאת החוצה חזרה כשקרן השמש הראשונה מופיעה בחזרה. אז נכון שכולן מסתובבות קצת פחות שמחות מהרגיל, אבל יש נשים וגברים שסובלים מהפרעת מצב רוח משמעותית בתקופה הזו – ולא מדובר על דכדוך אל מול שמיים אפורים. 

הפרעת מצב רוח עונתית – כל הפרטים 

מה זה אומר? 

קודם כל, מעניין להכיר את התופעה גם בשמה הלועזי – Seasonal Affective Disorder או בראשי התיבות הרפואיים "SAD" (פואטי משהו היינו אומרות). מדובר על הפרעת מצב רוח בעלת מאפיינים הדומים לדיכאון – קושי בתפקוד בעבודה או בחברה, חוסר יכולת ליהנות, קושי בהתמודדות או הפגנת רגשות, חוסר שינה/שינה מרובה ומאפיינים נוספים. אבל למרות הדמיון באבחנה ובקריטריונים רבים, נקודת המפתח נמצאת במילה "עונתית". מדובר על הפרעה הבאה לידי ביטוי רק בתקופות מסוימות, כאשר אצל רוב המטופלות ההפרעה מתחילה להופיע בחודשי הסתיו, מחמירה במחודשי החורף ונעלמת לקראת האביב. 

זמן ההופעה 

אם תסתכלו סביב, בתחילת אוקטובר עדיין יש ימים בהם השמש נמצאת באופן רציף בשמיים, עדיין חם ומרגיש כאילו הקיץ יהיה פה עוד הרבה זמן. אבל אז, לפתע מגיע שעון החורף, הימים מתקצרים, שעות האור פוחתות והתסמינים מתחילים להופיע. לאורך החודשים הבאים, בהם השמש כמעט ולא מגיחה – התסמינים מחריפים עד להגעה לשיא בדרך כלל בחודשי ינואר-פברואר בהם החורף נמצא בשיאו. לצורך אבחון, חשוב לוודא כי התופעה חוזרת על עצמה שנתיים ברציפות – הופעת התסמינים והיעלמותם והזמנים בהם הדבר מתרחש. 

התסמינים השכיחים לתופעה 

מאחר ואמרנו שמדובר על הפרעה הדומה לדיכאון, נמצא תסמינים רבים ומשותפים כמו תחושת עצבות תמידית, אובדן עניין בתחביבים ובפעילויות חברתיות, קושי בריכוז ותחושת ריקנות. ישנן כאלו שאפילו יגיעו למצב של מחשבות אובדניות, מה שמבהיר את הצורך המשמעותי בטיפול נכון. 

בנוסף, ניתן לראות אצל המתמודדות עם התופעה שינויים במשקל – עליה או ירידה, ושינויים בהרגלי השינה – נדודיה שינה או שינה מרובה, כאשר הדברים משתנים מאחת לשנייה. 

טיפולים אפשריים 

ההבנה שמדובר על מצב רפואי שמצריך התערבות היא מובנת לאור התסמינים שהזכרנו, אבל מה באמת אפשר לעשות? 

טיפול הבחירה המועדף היום הוא שימוש באנרגיית אור בהירה. חשוב שהאור יהיה בכמות המספקת – אור רב אבל עם רמה מינימאלית של קרינת UV, וכן בזמן המתאים – מיד עם פקיחת העיניים. במידה והטיפול אכן מבוצע על פי הנהלים הנכונים ובהתאם לעצה של מומחה בתחום, הוא הטיפול היעיל ביותר כיום להפרעת מצב רוח עונתית. 

נוסף על כך, ניתן להיעזר בתרופות המוכרות המסייעות למלחמה כנגד דיכאון – כל אחת והתרופה שתהיה נכונה עבורה ממשפחת התרופות האנטי-דיכאוניות שגדלה בהתמדה בשנים האחרונות. ממש באותו המשפט, חשוב לציין שפעילות גופנית בשעות האור יכולה לסייע באותה המידה ולעיתים בזכות השילוב של שתי מתודות – אור יום ופעילות גופנית, להיות אף יותר יעילה מטיפול פרמקולוגי

הצעה נוספת שיכולה לסייע היא טיפול באמצעות שיטה הנקראת CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בשיטה זו, מלמדים המטפלים כיצד ניתן להתמודד עם התסמינים, כיצד יכולה כל אחת לנהל אותם בצורה הרלוונטית עבורה וכך לסייע בכל תהליך ההתמודדות עם התופעה. 

אמצעים מניעתיים 

מאחר ואנחנו יודעות מתי אנחנו אמורות להתחיל להרגיש את הירידה במצב הרוח, ניתן להתכונן לכך בתקופה הקודמת לזמנים אלו. חשוב לשמור על כושר, לאכול בריאות ונכון, לנסות לצאת לפעילות בשעות האור ולהיחשף לשמש עד כמה שאפשר. 

כדאי לשמור על שגרה בריאה עד כמה שניתן, להמשיך לאם ולהיפגש עם חברות וחברים ולהימנע מסמים ואלכוהול. 

זיהית את עצמך בכתבה? מכירה את המצב מקרוב? אל תהססי ופני למטפלת מוסמכת במטרה להקדים את התופעה ולמזער עד כמה שאפשר את התופעות המגיעות איתה. 

חורף בריא! 

המאמר נכתב על בסיס: https://www.mayoclinichealthsystem.org/hometown-health/speaking-of-health/seasonal-affective-disorder-more

נכתב על ידי ד"ר אריאל רוז'יצקי, מתמחה ברפואת המשפחה, מכבי שירותי בריאות

אהבתם את המאמר? שתפו עוד קוראים

קרן גרינברג, מנהלת פרויקטים בקהילה

קרן היא מנהלת פרויקטים בקהילה מטעם המרכז. עבודתה של קרן כוללת עיצוב, פיתוח יישום והערכה של תכניות לקידום בריאות בקהילות שונות בארץ. לקרן תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בבריאות הציבור ובימים אלו שוקדת על הדוקטורט בבריאות הציבור.

קרן עוסקת בין היתר בקידום בריאות במקומות עבודה, אוריינות בריאות, אוריינות בריאות דיגיטלית ואוריינות מזון.

דבורה ברדה, MPH מנהלת פרויקטים בקהילה

דבורה מנהלת פרויקטים בקהילה. היא עבדה במשך כמה שנים כאופטומטריסטית מוסמכת ומנהלת קליניקה עד שגילתה והתאהבה בעולם של קידום בריאות. לדבורה תואר שני בבריאות הציבור שסיימה בהצטיינות. עבודתה במרכז מתמקדת בפיתוח תוכניות קידום בריאות עבור נשים בסיכון לפתח מחלות לב בעתיד. היא עוסקת בין היתר במיפוי והערכת צרכים, איסוף וניתוח נתונים לצורך תכנון, יישום והערכה של תוכניות קידום בריאות בקהילה.

ד"ר דנה צפת, MD MPH

דנה היא המנהלת של המרכז לבריאות לב האישה. ד"ר צפת למדה בברנרד קולג' ובבית הספר לרפואה של הרווארד ועשתה שם תואר שני בבריאות הציבור. היא התמחתה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. לאחר שניהלה במשך 7 שנים את מעבדת האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים האוניברסיטאי "תומס ג'פרסון", עלתה לישראל והצטרפה לבית החולים הדסה בו היא עובדת גם כמנהלת המרכז וגם כרופאה קרדיולוגית בכירה במערך הלב.

כמנהלת ומייסדת המרכז לבריאות לב האישה, מקדישה ד"ר דנה את חייה להעלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים בישראל ומחוצה לה. 

ד"ר אלישבע לייטר PhD

אלישבע היא פסיכולוגית חוקרת בתחום הבריאות, המתמחה בבריאות האישה. בעשרים השנים האחרונות כללה עבודתה מחקרים, עבודה קלינית בבריאות הציבור בהתמקדות על מניעת מחלות. ד"ר לייטר החלה את דרכה המקצועית בניו-יורק, השתתפה במגוון יוזמות הנוגעות לבריאות האישה במרכזים רפואיים ובעמותות הן בארה"ב והן בישראל והיא מתעניינת במיוחד בהשפעות סוציו-דתיות על הבריאות. כיום היא מנהלת את תכניות קידום בריאות נשים בחברה החרדית.