בזמן שהתגלתה, נחשבה תרופת האספירין לחידוש עצום בעולם הרפואי. השנה הייתה 1897, והרפואה כולה התבססה על תרופות צמחיות בלבד. באותה השנה הצליחו בחברת באייר הגרמנית לייצר את האספירין לאחר תהליכים כימיים מגוונים, וזו הייתה התרופה הראשונה שנחשבה לסינתטית ויוצרה במעבדה. התרופה הפכה להצלחה מסחררת, נמכרה ברחבי העולם כמשככת כאבים ומסייעת בהורדת חום ונחשבה לבשורה של ממש. מאז הפכה חברת באייר לאחת מחברות התרופות המצליחות בעולם, האספירין נחשבת לתרופה מוכרת כמעט בכל בית בעולם המערבי, והתגלו יתרונות נוספים שלה כמו אפקט אנטי דלקתי וכן אפקט נוגד קרישה. 

הצוות האמריקאי למניעת מחלות יוצא לדרך 

לאור כל היתרונות הללו, בארה"ב החליטו לבדוק האם מומלץ לקחת אספירין באופן מניעתי, גם אם אין עדיין התוויה ברורה לכך, והאם יש לכך יתרון מסוים במניעת מחלות, כאשר הדגש הוא על מוות כתוצאה מאירועים קרדיווסקולריים כגון אוטם לבבי ושבץ. אם אתן שואלות את עצמכן, למה כל כך מוטרדים מהנושאים האלה בארה"ב, אפשר לשבר את האוזן ולהדגים כי בכל שנה סובלים בארה"ב 605,000 אנשים ונשים מאוטם לבבי ראשון, ועוד 610,000 מאירוע מוחי, נשאיר לכם לעשות את החשבון. נתון מספרי נוסף ומבהיל מדבר על כך שאחד מתוך ארבעה מקרי מוות בארה"ב קשור לאירועים קרדיווסקולריים. המספרים הללו מסייעים לשים בקונטקסט הנכון את המחשבה ולראות האם היא רלוונטית למציאות. 

אוכלוסיית המחקר והמחקרים

מאחר ומדובר על מחקר מניעתי, האוכלוסייה שנבדקה היא כמובן אוכלוסייה שאינה חולה במחלות קרדיווסקולריות, בני 40-59, גברים ונשים. המחקר בחן את ההשפעה של לקיחת אספירין על אותה אוכלוסייה מבחינת הסיכון לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות, הסיכון לחלות בסרטן המעי, הסיכון למוות קרדיווסקולרי באופן כללי וכן את תופעות הלוואי המיוחסות ללקיחת אספירין – כיבים ודימום קיבתי. 

כיצד בחנו את האוכלוסיות הללו? לקחו עשרות מחקרים שנערכו בעבר, עם מאות אלפי משתתפות ומשתתפים בגילאים שנעו מ-40 ועד 74, ובחנו את יכולת ההשפעה של אספירין עליהם, כאשר מדובר גם על אוכלוסיית מחקר שלעיתים הייתה עם גורמי סיכון שהעלו את הסיכוי לסבול ממחלות קרדיווסקולריות או מאירועים כאלו.  

כיצד נעריך את הסיכון? 

כדי להבין מי מועד לחלות במחלות קרדיווסקולריות, כדאי להכיר את גורמי הסיכון לכך. עישון, סוכרת, יתר שומנים בדם, גיל, מין ואפילו גזע (אפרו-אמריקאים סובלים יותר מן המחלות הללו – נשים וגברים כאחד). במידה ויש מספר גורמי סיכון, כמובן שהסיכון עולה בהתאם. והאם לאור הסיכון מומלץ לקחת אספירין מניעתי, עוד לפני שיש מחלה לטפל בה? 

מה מסקנות הצוות? 

לאחר בחינה של המחקרים, עלו מספר מסקנות חשובות וכדאי לחלק את הנושאים, מאחר וכל אחד מהם נותן חלק קטן מהמסקנה עד שכולם יוצרים ביחד את התמונה הגדולה: 

הצוות האמריקאי למניעת מחלות בחן 13 מחקרים שכללו יותר מ-161,000 נשים וגברים שנטלו מינון נמוך יחסית של אספירין (כמו שמקובל בישראל 100 מ"ג או קצת פחות), כאשר ממוצע הגילאים במחקרים נע בין 53 ל-74. במחקרים הללו היה ניתן לראות כי לאחר לקיחת אספירין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית יורד, אבל אין השפעה משמעותית על התמותה ממצבים אלו. 

בנוסף על כך, נבחנו 11 מחקרים נוספים עם מעל 130,000 נבדקות ונבדקים שבחנו האם נטילת אספירין יכולה להוריד את אחוזי האירועים הקרדיווסקולריים שאינם קטלניים. התוצאות הוכיחו שאירועים אלו אכן פחתו אצל נוטלי האספירין, אך האפקט הורגש בעיקר אצל אותם חולים שהיו בסיכון גבוה יותר לחלות במצבים קרדיווסקולריים מלכתחילה. לגבי אירועים קטלניים – התוצאות לא היו מובהקות כך שלא ניתן להסיק מהן דבר. 

הנושא של סרטן המעי הגס לא נחקר בצורה מספיק רחבה, אולם נמצאו 4 מאמרים שלא הצליחו להוכיח כי ישנה ירידה במספר מקרי הסרטן לאחר נטילת אספירין, אולם כן הייתה ירידה קלה בתמותה מאותו הסרטן – דבר ששווה להמשיך ולחקור בעתיד. 

ומה עם תופעות הלוואי? 

אסור להתעלם ואי אפשר לשכוח כי אספירין יכול להגביר את שכיחות אירועי הדימום – דימום כתוצאה מכיבים בקיבה ואפילו דימום תוך גולגולתי. בבדיקה של כ-11 מחקרים ומעל 130,000 נבדקות ונבדקים, נמצא כי נטילת אספירין הגדילה את הסיכון לשני סוגי הדימומים, ובבחינה מעמיקה היה נראה כי גורם סיכון משמעותי לכך הוא הגיל – ככל שהנבדקות והנבדקים היו בגיל מבוגר יותר, הסיכון לדימום גבר. 

ההמלצה הסופית 

לאור הנתונים ותופעות הלוואי, כאשר לוקחים את שני הצדדים ושוקלים בעד ונגד, החליט הצוות האמריקאי למניעת מחלות לצאת בהמלצות בצורה צנועה יחסית. הצוות מציין כי הוא ממליץ במידה בינונית, למטופלות ומטופלים עם סיכון של מעל 10% לחלות במחלה קרדיווסקולרית בהמשך חייהם, להתחיל וליטול אספירין מניעתי במידה והם בני 40-59, אך הוא מסתייג ומציין כי התועלת אינה רבה ומוסיף כי ההחלטה של אדם היא אינדיבידואלית ונתונה לשיקוליו. למטופלים ומטופלות מעל גיל 60, לאור הסיכון בתופעות הלוואי ותוצאות המחקרים, ההמלצה היא לא ליטול אספירין באופן מניעתי. 

ומה עוד יש לבדוק?

אחד הדברים החשובים שנותרו לבדיקה הוא דיוק הכלים להערכת סיכון קרדיווסקולרי בקרב נשים וגברים. הערכת הסיכון חשובה וקריטית לקיום ההמלצות שנתן הצוות. בנוסף, יהיה מרתק לבדוק מהי ההחלטה של המטופלות והמטופלים לאחר קבלת ההמלצה, מאחר ועל פי המלצת הצוות, הכדור במגרש שלהן.